את פוגלמן תפסתי בנסיעה בדרך הביתה. "אתקשר אליך יותר מאוחר", הבטיח וקיים. ככה זה שאין עליך פוזה. עוד הוכחה שהבחירה בו לשחקן העונה הייתה מוצדקת. אם להיות כנה, לא ציפיתי שהבחירה שלו תהיה כזה קונסנזוס. כל מי שדיברתי איתו ומכיר את הליגה פירגן.

מגיל 7 הוא משחק כדורגל במכבי ת"א: "עברתי את כל המסלול הרגיל מהשביעיות ועד ל-11 על 11".
תמיד שיחקת בתור קשר אחורי?
"דווקא לא. התחלתי כבלם ומידי פעם שיחקתי גם כמגן ימני. בני טבק אמר שאני מתאים יותר להיות קשר אחורי".
בכלל, בכל פעם ששמו של טבק עולה יש לפוגלמן רק מילים טובות לומר על המאמן הנערץ. "בני הוא איש מקצוע ענק ואדם מדהים. הוא האחראי הישיר להישג הגדול שלנו כשידע לשלב בין הצעירים למבוגרים, ידע לכוון וגם להעביר ביקורת אם צריך. הוא קידם את כולנו ובלעדיו לא יודע אם היינו משיגים את מה שהשגנו.".
לטבק התוודע פוגלמן עת היה הראשון המנהל המקצועי של מחלקת הנוער של המועדון הצהוב. כבר אז הוא שם עין על הבלם הצעיר יוצא המחזור של ניסו קפילוטו וציון צמח שנמנו בגיל 18 על הסגל של הקבוצה הבוגרת. פוגלמן לא מצא את עצמו שם והלך בקיץ להיבחן בבית"ר/שמשון ת"א מהלאומית.
"לאחר שהבנתי שאני לא הולך לקבל דקות בקבוצה הבוגרת החלטתי להיבחן בקבוצה מהליגה הלאומית ובית"ר/שמשון הייתה אופציה נוחה במטרה לשחק ולצבור ניסיון".

פוגלמן (מימין) במשחק עם חדרה. למד להעריך את הכדורגל. (צילום: לירן דורף)

בסופו של דבר הוא לא ממש נכלל בתוכניות של לופא קדוש ומצא את עצמו מחמם את הספסל ומקבל דקות רק במשחקי גביע טוטו זניחים. הקשר עם טבק נשמר וכמה היה זה טבעי שהוא פנה לפוגלמן והציע לו להצטרף להפועל הרצליה.
"זו הייתה אהבה ממבט ראשון", מספר פוגלמן. "כבר באימון הראשון הבנתי שהגעתי למקום מדהים ושמצאתי בית חם. כולם, מחברי ההנהלה ועד לשחקנים, קיבלו אותי מאד יפה ועזרו לי להשתלב בקלות".
"יובל בחור מאד חיובי", מעיד עליו המנכ"ל, ניר שיטרית, "ולכן היה לו קל להשתלב בחומר האנושי שיש לנו בקבוצה. הוא חלק בלתי נפרד מהתלכיד שעשה את העלייה המדהימה הזו".
מעבר לפן החברתי קיבלה הרצליה שחקן רעב לכדורגל שמאד רוצה להצליח בתחום. "בעונה שעברה נעדרתי חודשיים לאחר ששברתי את היד באימון. אז למדתי להעריך את הכדורגל. מאד רציתי לחזור ולשחק. האמנתי שהכל לטובה ושאני צריך לעבוד קשה כדי להצליח".

מתי הבנת שעשית את הצד הנכון במעבר לליגה א'?
"זה קרה אחרי הניצחון בחוץ, 0:3 על חדרה. לפניו אמרו לנו כי חדרה הולכת לדרוס את הליגה. באנו משוחררים וכולם נתנו משחק ענק, ניצחנו 0:3 והבנו כי אפשר להוציא משהו מהעונה הזו. השאר כבר היסטוריה".
כל אחד יודע שבכדורגל קשה להצליח אם אין לך מישהו שדוחף מאחור. לפוגלמן יש את הוריו. "ההורים והאחים מקפידים להגיע לכל משחק ואמא שלי אפילו הפכה להיות יו"ר האולטרס של הרצליה. אני בא ממשפחה של כדורגל וזה היה טבעי שאבחר באותה הדרך".
במקביל גם מקום מגוריו (ת"א) והשרות הצבאי הנוח מאפשרים לו להגיע אופן סדיר לאימוני הקבוצה המתקיימים בעיקר בשעות אחה"צ – ערב.

מה תרצה להיות כשתהיה גדול?
"אני רואה את עצמי רק בכדורגל. אני מאמין בעבודה קשה ובדרך שלי ודרכם אני מקווה להגיע לרמות הכי גבוהות שאפשר. בהזדמנות זו אני שוב רוצה להודות לכל השחקנים בקבוצה שפרגנו ועזרו לי להשתלב בקלות ולהביא את היכולות שלי לידי ביטוי".
לגבי העונה הבאה הדברים עדיין לא סגורים סופית. "הכרטיס לי שייך למכבי ת"א ולשם אני אמור לחזור". בהרצליה בטוחים כי הצהובים לא יערימו קשיים ויאפשרו לפוגלמן לשחק אצלם גם בעונה הבאה.
אם כך יקרה, אני מבטיח באופן אישי להמשיך ולעקוב אחרי השחקן גם אם לא נסקר את הלאומית בעונה הבאה. יישר כוח, יובל והרבה הצלחה ושתמיד תזכור מי כתב עליך בפעם הראשונה....