במשך השבועיים האחרונים לא קינאתי בשלמה לירן, מאמן רמות מנשה. לאחר שלושה משחקים דרמטיים בהם ניצחה הקבוצה בפנדלים לך תשמור על השחקנים שלך במתח משחק. במיוחד שאתה ממש לא יודע מי היריבה שלך. אבל ללירן יש חיילים ממושמעים למרות שאף אחד מהם לא מקבל שקל. המעוז האחרון של הכדורגל האמיתי בישראל.
בוקר המשחק: אירועי הלילה במשט המחאה מכניסים את המשטרה לכוננות שיא. השמועות (הלא נכונות) כי השיח' ראיד סלאח מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, נהרג עושות להן כנפיים והמחוז הצפוני מודיע על ביטול החופשות והאירועים המתוכננים ובכלל זה גם משחק המבחנים לעלייה לליגה א' שהיה אמור להתקיים בעילוט. בהתאחדות מתחילה התרוצצות. ברמות מנשה אומרים כי דחייה נוספת תביא להתפרקות השורות מאחר וחלק מהשחקנים כבר הזמין חופשות, כנ"ל גם בג'דידה. רוצים כבר לשחק ולגמור עם זה.

הפקק בכביש 6. כמעט הביא לדחייה נוספת של המשחק. (צילום: שלומי גבאי)

אבי לוי, מנהל אגף הליגות החובבניות מחפש מגרש. בית שאן כבר בעבודות לעונה הבאה, ראשל"צ ונס ציונה תפוסים. בסופו של דבר נוצר קשר עם רמת השרון: פנוי ומוכן לקלוט. הקבוצות מסכימות, יאללה משחקים. שעת הפתיחה נקבעת ל-16:45.
שעה 16:00: רמות מנשה והשופט במגרש. ג'דידה עדיין לא. תאונה בכביש 6 גרמה לפקק אדיר. מתחיל שוב מרתון של טלפונים. בהתאחדות אומרים לשופט, איתן שמואלביץ': "יש משחק היום ויהי מה". מה לעשות? מחכים. 17:00. "האורחים" עדיין בפקק, כולם כבר מתחילים להתעצבן. "כמה אפשר להחזיק את השחקנים במתח", רוטן לירן. 17:30: האוטובוס של ג'דידה בפתח, דקות ספורות לפני שהשופט פוסק כי אין משחק בשל המגרש אשר אינו מאושר למשחקי ערב. 17:50: הוראות אחרונות, הגרלה מי האורחת (רמות מנשה – זה חשוב, תגלו בהמשך מדוע) ויוצאים לדרך. בהתאחדות משחררים אנחת רווחה גדולה.

שחקני ג'דידה וניסים אדרי חוגגים את השער הראשון. אנטיתזה של שלמה לירן. (צילום: שלומי גבאי)

על הקווים של ג'דידה האנטיתזה של לירן: ניסים אדרי. בעבר האיש היה קוסם. הוא זה שהעלה את בני ג'דידה מליגה ב' לליגה א' בעונה בה נשבר שיא המשחקים הרצופים בהם לא ספגה קבוצה שער (19 במספר). היום אפילו ארנבים אין לו לשלוף. ג'דידה היא הקבוצה השלישית שלו רק העונה לאחר שנזרק ממכבי א.א. פאחם ובני טמרה.
במחצית הראשונה שחקני רמות מנשה ממש לא בעניינים. ג'דידה משחקת זהיר אך מחזיקה יותר בכדור כשכארם שיבל הצעיר ומוחמד שעבן מציקים להגנת "האורחים" ובדקה ה-35 גם עולים על הלוח. טעות של ליאור לוי (מס' 7 של רמות מנשה) שנכשל בהרחקת כדור ומוחמד שעבן (7 של ג'דידה) שנותר לבדו ברחבה מסדר לעצמו את הכדור ויורה מקרוב לרשת הגבוהה של טל סגל, 0:1 לג'דידה. לאחר השער מקים לירן מהספסל את גל מזרחי ("אני שומר שחקנים יצירתיים לרגעי האמת") וזורק אותו למערכה במקומו של עידן הררי. במקביל הוא מסיט את רותם בנסל לעמדת המגן הימני.

אור שצברג (מימין) מנסה לבלום את אור ממן. במחצית הראשונה המשחק נראה גמור (צילום: שלומי גבאי)

שש דקות מאוחר יותר זה כבר נראה גמור. אותו שעבן נשלח במתפרצת, חודר לאלכסון של אותו לוי, מוציא כדור רחב והאחרון שגולש לכדור במטרה לחלץ דוחק לשערו הוא, 0:2 לג'דידה.
במחצית לירן שואג על השחקנים שלו. ברגעים אלו הוא היחיד המאמין כי ניתן לחזור למשחק.

השופט, איתן שמואלביץ'. סירב לאשר את החילוף בספסלים. (צילום: שלומי גבאי)

לפני פתיחת המחצית השנייה מבקשים אנשי רמות מנשה להחליף ספסלים עם ג'דידה. במהלך כל המחצית הראשונה הציק הספסל של האחרונה לקוון שהרבה להניף דגלים לחובתם. התקנון אומר שהקוון חייב לרוץ ליד הספסל של האורחת. רמות מנשה רק מבקשת את זכותה. בג'דידה לא מתנגדים, אורזים את הקלקרים ומתחלפים. השופט מסרב לאשר את החילוף ועד שכולם חוזרים למקום חולפות עוד שתי דקות. ברמות מנשה כבר מתכננים ערעור. "אם נפסיד אולי נעלה דרך השולחן הירוק", אומר שם מישהו בבדיחות הדעת. ביציע תאילנד המתבגר כבר עושים ספקולציות האם התחת של שלמה לירן שעמד לצידו לכל אורך הפלייאוף יהיה לצידו גם הפעם. הדעות חלוקות: 60 – 40 לטובת התחת.
את המחצית השנייה פותחת רמות מנשה בסערה אם כי הלחץ הוא אופטי בלבד. בדקה ה-56 עולה הקלאץ' והקמע של הפלייאוף: גל אלקנתי. לירן בונה גם על היצירתיות שלו ועל הכדורים החופשיים.

הספסל של ג'דידה מודאג. למחצית השנייה עלתה רמות מנשה בסערה (צילום: שלומי גבאי).

רמות מנשה ממשיכה לשלוט אך ג'דידה לא רחוקה מלעקוץ. הספסל עצבני, אבו סעיד שבלעדיו לא הייתה קבוצה מציץ כל הזמן בשעונו וסופר בלב את הדקות שנותרו לסיום. "קיבלנו מתנה ואנחנו חייבים לדעת לנצל אותה. כל מה שמעניין אותי זה להישאר בליגה" הוא אומר לפני המשחק. שוער ג'דידה, רבאח רבאח שנראה כאחת שלא ממש הקפיד על תזונה נכונה לאחרונה, לוקח שני כדורים גדולים של חייט ומזרחי וחלום העלייה הולך מתרחק מרמות מנשה.
דקה 73, רמות מנשה חוזרת למשחק. דן ברניר שנכנס מחליף קודם לכן מוכשל 17 מטר השער. כדור חופשי. לירן מסובב את הגב ("אני עושה כך בכל פעם שאלקנתי לוקח כדור חופשי"), אלקנתי יורה למשקוף, רבאח מזנק, נפגע איכשהו ונותר שרוע על הדשא תוך כדי כך וחייט חופשי מול שער ריק בועט מן האוויר פנימה, 2:1. יש משחק!! שחקני רמות מנשה ממהרים, רוצים לקחת את הכדור ולהניחו על קו האמצע, שחקני ג'דידה לא נותנים ובמגרש מתפתח עימות קטן שחיש קט הופך גדול. חברי ההנהלה של ג'דידה כבר בחצי המגרש. ביציעים גם מתלהטים היצרים. המשטרה נכנסת ותוך כמה דקות חוזר הסדר על כנו.

נאבקים על הכדור לאחר השער המצמק. הרוחות התלהטו וגלשו ליציע. (צילום: שלומי גבאי)

רמות מנשה ממשיכה ללחוץ ע"י הגבהת כדורים לרחבה ומפקירה את ההגנה. באותן דקות משחק לירן במערך של 1-2-8. כולם למעלה. ג'דידה מתגוננת ומנסה לצאת למתפרצות. דקה 80, כארם שיבל נשלח לבדו למתפרצת מול סגל, מגיע מול השוער וכל מה שהוא צריך לעשות זה לשאול אותו באיזו פינה את רוצה את הכדור, אך סגל גולש לרגליו ומחלץ שער בטוח. "אפשר לעשות את זה", גוער לירן בשחקניו חסרי האמונה משהו.
דקה 88 זה מגיע. אבירם גוילי במהלך גאוני מכניס את גל מזרחי בכדור עומק לרחבה, זה בנחישות מקדים את המגן העייף שלו ובבעיטה אלכסונית חדה משמאל לימין יורה את הכדור פנימה, 2:2 (!!).
דודו פלח, מנהל האצטדיון כבר מחמם את התאורה הצולעת. למשחקי ליגה לאומית היא לא מספיקה אך למשחקי נשים, כן. מה שטוב לנשים, טוב כנראה גם לליגה א'.

שחקני רמות מנשה במעגל שמח. אף אחד כבר לא יכול היה לשכתב את ההיסטוריה (צילום: שלומי גבאי)

לירן מאמין כי עוד ניתן לעשות את זה וממשיך לדחוף את שחקניו. דקה 93, שגיא חייט נשלח לפריצה ומוכשל 20 מטר מהשער. לירן שוב מסובב את הגב, אלקנתי מסובב לפינה השמאלית, 2:3 לקיבוצניקים (!!!!). ג'דידה עוד מנסה משהו, אך אף אחד לא יכול לשכתב שוב את ההיסטוריה. התחת של לירן כבר בגודל כל המועצה האזורית מגידו.
השופט מוסיף עוד שתי דקות ושורק לסיום ונותן את האות לחגיגות. כנראה היה בכ"ז מישהו ברמות מנשה שהאמין כי ניתן לנצח, דגל ישראל (כמה סמלי ביום כזה) נשלף וכמיטב המסורת השחקנים עושים הקפה וחוגגים עלייה.

שלישיית הכובשים: שגיא חייט (מימין), גל אלקנתי וגל מזרחי. (צילום: שלומי גבאי)

אחרי החגיגות נוסעים שחקני רמות מנשה לאכול ב"בלאקבורגר" במתחם הסינמה סיטי. "זה על חשבון הספונסרים שלנו", אומר לירן. לאחר מכן קובעים לטרמינל, מועדון בשטח המועצה השייך לשחקן הקבוצה בעבר. מגרש לליגה א'? תקציב? שחקנים? "עזוב, תן לחגוג היום. מחר נתחיל לשבור את הראש" מסכם לירן. "אתה בכל מקרה מוזמן לטרמינל. כניסה ושתייה – עלי".
"תודה, אני עייף. הייתה לי עונה קשה. האישה עוד רגע רוצחת אותי. מעדיף ללכת הביתה. להתראות בליגה א' ". 
  

צפו במאמן רמות מנשה  מתייחס לעלייה לליגה א' (צילום ועריכה :שלומי גבאי)