עונת 2009/10 בליגה א' צפון עמדה בסימן פרשות הטיית המשחקים שהעיבו על הליגה כולה והבחירות שלנו. כולנו יודעים שפרשות שנחשפו הן קצהו של הקרחון של מה שנעשה באמת בליגה הזו ולכן כשבאנו לציין את הקבוצות הבולטות העונה, ניסינו כמה שפחות לנטרל את הפרשות הללו ולבחור בצורה אובייקטיבית. הרי השחקנים (לפחות חלק גדול מהם) לא אשמים במעשיהן של ההנהלות. אז לא נלאה אתכם יותר במילים, קבלו את העונה שהייתה בליגה א' צפון.

שערים: 655 – ממוצע נאה של 21.83 שערים למחזור. 2.73 למשחק.
תוצאות תיקו: 53 – 22% מהמשחקים. 23 מהן 1:1.
שיא שערים למשחק: 11. 2:9 של אסי גלבוע על טירת הכרמל במחזור ה-9. 10 הובקעו ב-4:6 של קרית אתא על אסי גלבוע במחזור ה-17.
הניצחון הכי גבוה: אותו 2:9 של אסי גלבוע על טירת הכרמל. 0:7 של הפועל עפולה על צור שלום במחזור ה-28.
הקבוצה שהבקיעה הכי הרבה שערים: אלאהלי ועירוני א.א. פאחם עם 64 כ"א. 2.13 למשחק.
הקבוצה ספגה הכי מעט: עירוני א.א. פאחם עם 16 שערים. 0.53 למשחק.
הקבוצה שהבקיעה הכי מעט: טירת הכרמל עם 27 שערים. 0.9 למשחק.
הקבוצה שספגה הכי הרבה: טירת הכרמל עם 70 שערים. 2.33 למשחק.
הקבוצה הכי מוצהבת: עירוני א.א. פאחם עם 90 צהובים. 3 בממוצע למשחק (נביל נאסראלדין ואמיר אבו ערר 22 יחד). היא גם הקבוצה הכי אדומה תרתי משמע עם 15 (!!) הרחקות. ממצוע לא מחמיא של מורחק כל שני משחקים. שיאן המורחקים הוא ראמי עאמר עם 4 הרחקות.
מלכת התיקו: כרמיאל/צפת ובני טמרה עם 10.
קבוצת הבית הטובה ביותר: אלאהלי א.א. פאחם עם 41 נקודות. אחריה עירוני עם 38 (לפני ההפחתה).
קבוצת החוץ הטובה ביותר: עירוני א.א. פאחם עם 34 (לפני ההפחתה ומבלי להחשיב את הניצחון הטכני על ג'דידה). אחריה אלאהלי עם 30.
מלך השערים: אחמד עארף (מכבי א.א. פאחם) עם 16 כיבושים.
שיא הכיבושים לשחקן במשחק: 4 - יניב דרעי (אסי גלבוע) בהפסד 6:4 לקרית אתא במחזור ה-17.
השחקן הכי מוצהב: קובי חנוכה (טירת הכרמל) עם 12 בליגה בלבד. לנביל נאסראלדין (עירוני א.א. פאחם) מספר דומה שנצברו גם בליגה וגם בגביע.

עוד פרט מעניין: שלושת היורדות לליגה ב' היו אלה שירדו בעונה שעברה מהליגה הארצית.

יש טעם מאד לא טוב אם רוצים לסכם את הליגה אך כפי שציינו בפתיח השתדלנו מאד להפריד בין הדברים ולהתייחס לפן המקצועי של הדברים.
לולא פרשת סמיר עיסא אין ספק שעירוני א.א. פאחם הייתה נבחרת לקבוצה העונה. הרי אי אפשר להתעלם מ-64 שערי זכות ורק 16 שערי חובה (יחס 1:4). אולם אותה פרשה שעלתה לה באי עלייה לליגה הלאומית עלתה לה גם בתואר קבוצת העונה שלנו.
התואר גם לא מגיע לאלאהלי. בסה"כ היא עשתה את מה שהיה מצופה ממנה ולא בכדורגל גדול. הקבוצה נבנתה בתקציב גדול במושגים של ליגה א' ועצם ההעפלה ללאומית לא הפתיע אף אחד.

הפועל עפולה בצילום קבוצתי. הקבוצה הכי אטרקטיבית בליגה (צילום: אורי דוד)

מי שעשתה הרבה מעבר למצופה היא הפועל עפולה שסיימה את העונה במקום השלישי המכובד, 8 נקודות יותר מאשר הרביעית, היריבה האזורית אסי גלבוע.
העפולאים שיחקו את הכדורגל הכי יפה והכי משוחרר בליגה. רחוקים ממאבקי הצמרת והתחתית התחשלו החבר'ה הצעירים של הקבוצה (יותם מלול, יובל שווט, נתנאל גולדמן, מתן נחמני) ויחד עם המבוגרים (כפרי אזולאי, עמי אזולאי ואלמוג חזן כשעוד שיחק) יצר המאמן הקודם, איילון שווגר תלכיד שעשוי להצעיד (אם יישאר יחד כמובן) את הקבוצה לצמרת הגבוהה ומי יודע? אולי גם לעבר עלייה היסטורית לליגה הלאומית.
לעפולה יש את כל התנאים להצליח. מחלקת נוער טובה המספקת שחקנים לבוגרים, מתקן לתפארת והכי חשוב, ראש עיר תומך ומעורב. הקבוצה מהווה גם מפלט לחלק מיוצאי מחלקת הנוער של נצרת עילית מהלאומית כך שעתידה עוד לפניה. 59 השערים שהבקיעו שחקני עפולה ו-17 הניצחונות שהשיגו אינם הולכים ברגל.

את תואר הפתעת העונה בקבוצות קוטפת ללא ספק אסי גלבוע. הקבוצה שהייתה מפורקת כלכלית בקיץ עקב הרפתקת הניסיון לעלות ליגה הצליחה בזכות כמה אנשים טובים להתחבר מחדש ועם המאמן, טל בניה ליצור תלכיד צעיר ונמרץ שהביא את הקבוצה למקום הרביעי המכובד. חמזי אבו סיאם, יניב דרעי (סגן מלך שערי הליגה), מוחמד פודי, וויסאם עמורי, נימרוד קרפף ומנו הרוניאן הם שמות שעוד נשמע עליהם בעתיד.

שלום עקיבא. עם שחקנים כמוהו טבריה הייתה צריכה לרוץ יותר למעלה. (צילום: אבירן אוחנה)

את המאכזבת של העונה "הענקנו" לעירוני טבריה ולא רק בגלל חוסר ההצלחות שלה על המגרש. עם שחקנים כמו שלום עקיבא, גיא צרפתי, אבי עמר, מאהר ג'ברין, אריאל בוזורגי, לירון אלימלך וצמד האחים-תאומים ברז'יק הקבוצה הייתה חייבת לרוץ יותר למעלה בטבלה אך בעיות פנימיות שלאו דווקא קשורות לכדורגל הביאו לעזיבתו של המאמן, מאיר ארמה יחד עם השוער, אסף מנדס ובר קרסנר וגרמו לחוסר יציבות שכמעט דרדרו את הקבוצה לאזור המסוכן. נקודת התורפה של טבריה הייתה העונה דווקא במשחקי הבית בהם ניצחה רק 3 פעמים (מקום אחרון בקטגוריה).

לגבי התואר של הקבוצה הכי ספורטיבית בליגה יש המון ספקות. בליגה בה שולט חוק "השמור לי ואשמור לך" קשה להצביע על קבוצה שלא "התחשבה" ביריבותיה. הכי קרובה לכך הייתה עירוני קרית אתא שניצחה מחזור אחד לסיום את אלאהלי, 0:2 ולולא הפרשה הייתה למעשה מונעת ממנה את העלייה ללאומית. אתא גם ניצחה 5 מחזורים לסיום בחוץ את בני ג'דידה שנאבקה על חייה.
גם כרמיאל/צפת בקטגוריה כשהייתה לקבוצה היחידה העונה שלא נוצחה ע"י עירוני א.א. פאחם וגם לא ספגה ממנה שער (פעמיים 0:0).

שחקני קרית אתא בסיום משחק הנעילה של הליגה. הקבוצה הכי ספורטיבית. (צילום: שלומי גבאי)

המשחק של העונה היה ללא ספק אותו 4:6 בלתי נשכח בו ניצחה קרית אתא .טבריה כבר הוליכה בביטחה 1:4 בדקה ה-88 אולם נכנעה לבליץ מדהים של המקומיים בדקות האחרונות שהצליחו להשוות ל-4:4.
כמעט מהפך דומה חוותה טבריה בטמרה שם התארחה אצל בני טמרה. היא כבר הוליכה 0:4 ולקראת סיום ספגה צמד ונפסק פנדל לחובתה. למזלה טמרה החטיאה וטבריה סגרה עניין עם שער חמישי.

תופעה נוספת שניתן לציין בליגה היא לזות תפקיד המאמן. השיאן בתחום היה ללא ספק ניסים אדרי שהחליף לא פחות מ-3 קבוצות העונה. הוא פתח במכבי א.א. פאחם, פוטר ועבר לבני טמרה וסגר את העונה בבני ג'דידה. אגב, שתיים מהן ירדו בסופו של דבר ליגה'. מאיר ארמה נדד אף הוא בין 3 קבוצות.
הוא פתח בעירוני טבריה, עזב ועבר לתקופה ממש קצרה במכבי כפר קנא וקינח בפיניש גדול במכבי טמרה שמצידה הייתה שיאנית חילופי המאמנים. את העונה על הקווים החל שלומי שטיקר שפוטר. איהאב יאסין נכנס לנעליו ואת העונה סיים בהצלחה גדולה, יש לומר מאיר ארמה.

טארק אבו רומי (מ' 10) ממכבי טמרה כובש בדרבי. הקמבק של העונה. (צילום: לירן דורף)

הקמבק של הליגה שייך ללא ספק למכבי טמרה. לקראת סיום הסיבוב הראשון היו לקבוצה רק 6 נקודות והיא נראתה בדרך הבטוחה לליגה ב'. אז הגיע לקבוצה המאמן, מאיר ארמה עימו צברה הקבוצה 29 נקודות והבטיחה את הישארותה בליגה.

גם כאן אנו רוצים להודות לכל הצלמים, כתבים, מעדכנים שבזכותכם הבאנו לכם, הגולשים את הסיקורים הכי טובים ואת התוצאות הכי מהירות. אנו נמשיך לעדכן במהלך הקיץ בהתפתחויות.