ליגה ב' צפון - סיכום עונה

לעומת אחיהם הדרומיים, מתאפיינים המחוזות הצפוניים בשכונתיות משהו. מעט מאד מהקבוצות מסודרות ומאורגנות ולכן כל מה שצריך כדי לעלות ליגה בד"כ הוא תקציב והנהלה מסודרת שתדע לנהל אותו. בצפון ב' הצמרת הייתה סגורה עוד לפני סיומו של הסיבוב הראשון, בצפון א' היה קצת יותר מתח. בתחתית לעומת זאת היו כמה דרמות גדולות בשני המחזות אך הסיפור האמיתי שייך לרמות מנשה ששבר את כל התזה שציינו קודם. קבוצת העונה, ההפתעה והאכזבה בכתבה שלפניכם.

קל מאד לסכם את המחוזות הצפוניים. 3-4 קבוצות רציניות בכל מחוז וכל היתר באות להפריע. טוב שהיו פלייאופים מעבר לבלימת השחיתויות הם הכניסו קצת מתח בליגות. לפני הכל קצת סטטיסטיקה

 

צפון א':
סה"כ שערים: 707 (23.57 למחזור, 2.94 למשחק)
תוצאות תיקו: 53 (22% מכלל המשחקים) – 19 פעם 1:1 ו-15 פעם 0:0.
מלכת התיקו: הפועל נהריה, בית"ר חיפה ועירוני כאבול 9 כ"א.
הקבוצה שהבקיעה הכי הרבה: בית"ר נהריה – 72 (2.4 למשחק)
הקבוצה שספגה הכי מעט: אחי עכו – 25 (0.83 למשחק)
הקבוצה שהבקיעה הכי מעט: הפועל חלת אל שריף – 24 (0.8 למשחק)
הקבוצה שספגה הכי הרבה: הפועל חלת אל שריף – 84 (2.8 למשחק)
קבוצת הבית הטובה ביותר: בית"ר נהריה 36 נקודות. שנייה: אחי עכו 34 נקודות.
קבוצת החוץ הטובה ביותר: אחי עכו 35 נקודות. שנייה: הפועל כפר סמיע 32 נקודות.
הניצחון הגבוה ביותר: 0:7. אחווה חיפה על עירוני כאבול (מחזור 7) ובית"ר נהריה על מכבי כפר סמיע (מחזור 14).
המשחק בו הובקעו הכי הרבה שערים: 8 – 1:7 הפועל כפר סמיע – הפועל נהריה במחזור ה-29. 4:4 מכבי כפר סמיע – בני מג'דל כרום.
מלך השערים: שלומי ביטון (בית"ר חיפה) – 21 שערים.
השחקן הכי מוצהב: יאמן כנעאן (מג'דל כרום) – 17 צהובים ואדום אחד.
שיא שערים של שחקן במשחק אחד: 4 – קאמיל בראנסי (אחווה חיפה) בניצחון 1:6 על חלת אל שריף במחזור ה-18.

 

צפון ב':
סה"כ שערים: 811 (27.03 למחזור, 3.38 למשחק).
תוצאות תיקו: 52 (21.6% מכלל המשחקים) – 20 פעם 1:1, 17 פעם 2:2.
מלכת התיקו: עירוני ברטעה 10 (4 פעמים 2:2).
הקבוצה שהבקיעה הכי הרבה: הפועל ד.א. כרמל – 92 (3.06 למשחק).
הקבוצה שספגה הכי מעט: הפועל ד.א. כרמל – 29 (0.97 למשחק).
הקבוצה שהבקיעה הכי מעט: בני מוסמוס – 27 + 3 טכניים (0.9 למשחק).
הקבוצה שספגה הכי הרבה: הפועל ערערה 77 + 2 שבוטלו עקב ניצחון טכני (2.63 למשחק).
קבוצת הבית הכי טובה: הפועל ד.א. כרמל – 38 נקודות. שניות: הפועל ערערה והפועל איכסל – 32 נקודות.
קבוצת החוץ הכי טובה: הפועל ד.א. כרמל – 38 נקודות. שנייה – רמות מנשה 28 נקודות.
הניצחון הגבוה ביותר: 0:8 להפועל איכסל על מכבי בית שאן במחזור ה-12.
המשחק בו הובקעו הכי הרבה שערים: 11 – 3:8 של מכבי בית שאן על הפועל ערערה במחזור ה-15.
מלך השערים: טהא זבידאת (אחי איכסל) – 27 שערים.
השחקן הכי המוצהב: זיו סוויסה (מכבי בית שאן) – 12 צהובים ואדום אחד.
שיא שערים של שחקן במשחק אחד: 4 – אסף דן (הפועל עוספיא) בניצחון 3:4 על רמות מנשה במחזור ה-30.

 

שחקני בית"ר חיפה בדרבי. מבחינת פוטנציאל שווים בפלייאוף עליון(צילום: שאהין נאסר) 


תואר קבוצת העונה הולך ללא ספק להפועל רמות מנשה. הקבוצה שסיימה רק במקום השלישי במחוז צפון ב' עשתה את מה שאף קבוצה לפניה לא עשתה. העפילה לליגה א' וכל זאת כמעט ללא תקציב, מאמן שהוא גם יו"ר, אפסנאי ופסיכולוג ושחקני בית המשחקים בעבור פרוטות (אם בכלל). גודל ההישג של הקבוצה לא רק נמדד בהצלחות שלה אלא גם ביכולת לחזור מהקבר. סף השבירה של השחקנים היה גבוה מאד, למעשה הוא לא היה קיים בכלל..
מול הפועל איכסל בפלייאוף הם לא נבהלו משער שוויון בדקה ה-90 וניצחו בפנדלים. מול כפר סמיע הם לא נבהלו מקבוצה עדיפה שהוליכה וניצחו בפנדלים והשיא היה מול בני ג'דידה כשפגרו 2:0 וחזרו בדקות הסיום לניצחון ענק 2:3. זה מה שכולם זוכרים אך היו עוד משחקים במהלך העונה: ה-3:4 הגדול על הפועל ד.א. כרמל סימן אולי את העובדה כי הקבוצה מועמדת לעלייה למרות שאף אחד בפועל לא ספר אותה. אין מילים!!

 

לולא הבחירה שלה לקבוצת העונה הייתה רמות מנשה הייתה לנבחרת להפתעת העונה אך מה לעשות? יש גם קבוצות אחרות. פשפשנו בטבלאות ולא הצלחנו למצוא קבוצה כזו. בסוף נפל הפור על הפועל א.א. גאנם/נין. הקבוצה הצנועה סיימה את העונה רק במקום ה-8 אך למי שלא זוכר נאבקה כמעט עד לסיום על מקום בפלייאוף העליון ולא הייתה רחוקה משם. איתרע מזלה שהיא פגשה מחזור לפני הסיום את הפועל ד.א. כרמל העצבנית שהביסה אותה 2:6 וסגרה לה את הסיפור.

 

שחקני רמות מנשה חוגגים עלייה. סף שבירה שלא היה קיים בכלל (צילום: שלומי גבאי)

 

התואר של מאכזבת העונה הולך לבית"ר חיפה. מבחינת פוטנציאל שחקנים מדובר בקבוצה של פלייאוף עליון לפחות והציפיות היו בהתאם כשלעמדת המאמן הובא אורי צ'אושו המנוסה לקדנציה שנייה אולם כבר מן הפתיחה הדברים לא עבדו שם, צ'אושו עזב ולמרות הבלחות פה ושם הקבוצה נשרה לפלייאוף התחתון וניצלה בקושי. הרבה חומר למחשבה עבור ראשיה לקראת העונה הבאה.
אכזבה גדולה הייתה גם בני בקה. גם היא פתחה את העונה עם הרבה תקוות אך בעיות מקצועיות, פציעות והרחקות הציבו אותה על קצה הפלייאוף התחתון.

 

הקמבק של העונה ניתן ללא ספק לאחי עכו. במחזור ה-18 איבדה אחי עכו את הפסגה ומחזור לאחר מכן נוצחה 2:0 במשחק העונה ע"י בית"ר נהריה מה שהרחיק אותה כדי 5 נקודות מיריבתה. העכואים לא ויתרו ועד מחזור אחד לסיום עשו 10 ניצחונות רצופים כשבדרך כבשו חזרה את המקום הראשון ועלו לליגה א'.

 

התופעה שאפיינה את העונה הייתה ריבוי המשחקים שהוכרעו על השולחן הירוק במחוזות הצפוניים. רוב הסיבות היו טכניות (שיתוף שחקן שלא כדין או מגרש לא תקין) מה שאומר שעם קצת יותר סדר רוב הקבוצות יכלו להימנע מכך. "אלופות" התחום הן בני ג'סר א-זרקה (4 הפסדים טכניים), הפועל חלת אל שריף וביר מכסור (3 כ"א).
ג'סר ספגה את כל הפסדיה בשל זיוף חתימת הרופא ע"ג הטפסים הרפואיים, מכסור ספגה שני הפסדים בשל מגרש לא תקין, וח.א. שריף ספגה שני הפסדים בשל שיתוף שחקן שלא כדין.

 

כולנו תקווה כי העונה הבאה תהיה איכותית יותר ובעיקר מסודרת יותר. שיהיה לכולכם חופשה נעימה.
 



תגובות

+ הוסף תגובה

סקר דאבל פס

העונה הסתיימה בליגות הנמוכות, מה יחכה לנו בעונה הבאה בליגות א'?