דני וקנין לא היה לחוץ לקבל קבוצה בעונה הקרובה. ב-51 שנותיו עבר המאמן המוערך הרבה. הקמת מועדון מהיסוד (בני שמעון), לקיחת קבוצה בינונית בליגה ב' והעלאתה לליגה א' והצעדת קבוצה חלשה במושגים של ליגה ב' לעונה הגדולה ביותר בתולדותיה. בדרך אימן במחלקת הנוער של בית"ר ב"ש והספיק לפרוש מאימון בוגרים ולחשוב על פרישה בכלל.
בימים האלה של הפגרה הוא מתרוצץ מאירוע לאירוע ("לא מזמן חגגתי לבן שלי בר מצווה עם 500 מוזמנים, מה לעשות? צריך להחזיר...) וגם כשהצלחתי לתפוס אותו הוא היה בדרך לאחד. "אני אישיות מוכרת בעיר גם מתוקף עבודתי הקבוצה ועצם עיסוקי בספורט".
את הקריירה שלו החל במושב תדהר שם שיחק בהפועל בני שמעון המיתולוגית. "בסה"כ היינו קבוצה של חבר'ה שנפגשו כדי לשחק כדורגל בשביל הכיף. בכל זאת אף פעם לא עשינו בושות וברוב העונות סיימנו בצמרת".
בשנת 1994 לאחר שפרש ממשחק פעיל החליט להקים מחלקת נוער בקבוצה ואימן את קבוצת ילדים ג', היחידה מסוגה באזור. במקביל אימן את הבוגרים ויצא לקורס מדריכים. כשסיים אימן את נערים ג' במרחבים. בשנות ה-90 לקראת סוף שנות אך ועקנין הקימה מחדש ואימן שם במשך 4 שנים.
בעונת 2001/2 עזב למחלקת הנוער של בית"ר ב"ש, העלה את קבוצת נערים א' לליגה הארצית (הבכירה) ושתי עונות לאחר מכן אימן את קבוצת הנוער בליגה הארצית. לפני תחילת עונת 2004/5 קיבל הצעה לאמן בנתיבות שזה מכבר העפילה לליגה ב'. "קיבלתי קבוצה מפורקת עם 2-3 שחקנים מקומיים, צירפתי כמה חבר'ה צעירים כולל הבלם יבגני גופמן וסיימנו במרכז הטבלה במה שהגדרנו כעונת התאקלמות בליגה".
בעונה השנייה של וקנין בנתיבות הכל התחבר והקבוצה רצה למעלה ובסיום העונה עשתה היסטוריה כשהעפילה לראשונה בתולדותיה לליגה א'. אז כיכבו בשורותיה, השוער גנדי וולקוב (הולך כמעט לכל קבוצה עם וקנין), אלעד שרף, נועם אבוטבול, שלומי בוסקילה ואותו יבגני גופמן. "עשינו עונה גדולה עם תקציב מינימום" מתגאה וקנין. עם נתיבות הוא גם המשיך לליגה א' וסיים את עונת 2006/7 במקום ה-8 המכובד.

דני וקנין מתחבק עם גנדי וולקוב לאחר ניצחון בנתיבות. הולכים תמיד יחד (צילום: אורי גבאי)

מדוע עזבת את נתיבות?
אחרי 3 שנים הרגשתי שמיציתי את עצמי. רציתי לקחת שנה חופש למרות שהיו לי הצעות ממרחבים ושגב שלום שעלתה בעונה לליגה א'. דווקא שגב סיכמתי אך כשהבנתי שהמצב הכלכלי שם גרוע ויתרתי עוד לפני תחילת ההכנות לעונה. "באותה התקופה חשבתי על פרישה בכלל. הייתי עסוק מאד בעבודה שלי".
מי שהחזיר אותו לעניינים הוא וואחיד אלסנע, מנהל בית הספר לכדורגל של מכבי חיפה ששכנע את וקנין לבוא ולאמן בפרויקט שזה מכבר הוקם בעיר הבדואית. וקנין בילה עונה מאתגרת, לדבריו שם מה שהביא את החבר'ה של צעירי רהט לפנות אליו לפני תחילתה של העונה החולפת.
"וואחיד לחץ אותי מאד כשאקח את קבוצת הבוגרים. כשהגעתי מצאתי שם שחקנים עם הרבה מוטיבציה ועם חיזוק בדמותם של וולקוב, קייטמזוב, רפפורט ורועי אטוואן שחזר לאחר 4 שנים בהם לא שיחק כדורגל רצינו רק לשרוד בליגה ולבנות את השם של המועדון מחדש".
איך מצאתם את עצמכם בצמרת?
"כפי שציינתי רצינו בסה"כ לבנות את השם של הקבוצה אולם הכל התחבר ועם האוכל בא התיאבון וההצלחות. הבעיות התחילו כשהשחקנים המקומיים היו לא רציניים. בתקופות מסוימות מי שהחזיקו את הקבוצה היו אלה שהגיעו מבחוץ. אף על פי כן הגענו לאן שהגענו".
כמה פעמים העונה התפטרת, חזרת וחוזר חלילה.
"רהט זה לא מקום שקל לעבוד בו. כפי שציינתי הבעיה הייתה בשחקנים המקומיים שהתקשו, לפחות לטעמי להראות רצינות ולכן הושבתי חלק מהם על הספסל מה שיצר סערות מידי פעם. שוב, למרות הכל, אל תשכחו שהמקום שלישי לא הולך ברגל. עונה גדולה שיזכרו אותה עוד הרבה שנים".
מדוע לא המשכת גם בעונה הבאה?
"הסיבה שהגעתי בגללה היא שהקבוצה הייתה אמורה לעבור לניהול העירייה. בפועל זה לא קרה והעונה היא חוזרת לידיו של היו"ר הקודם, ג'אבר אבוסהיבן. במקרה כזה גם אם היו תקוות שהעירייה תזרים כספים, הן נגוזו ולכן חבל על הזמן שלי".
היו כאלה שאמרו כי ערד פנו אליך בתור ברירת מחדל.
"כבר 3 שנים בערד רוצים שאבוא לאמן. בכל פעם הדברים לא הסתדרו. בפעם כשעובד כהן, היו"ר והלב של הקבוצה יצר איתי קשר, לא היססתי כי אני אוהב לאמן אם כי לא לחוץ. גם אם לא הייתי מקבל הצעה העונה, לא היה קורה כלום. בניגוד למאמנים אחרים שאני מכיר, פרנסתי אינה מושתתת רק על הכדורגל".
מטרות לעונה?
"אני חושב שערד היא הקבוצה הראשונה בליגה שיודעת היום מה יהיה התקציב שלה לעונה הבאה מה שיאפשר לי להתכונן בראש שקט. המטרה היא לא להגיע לסיום העונה כשחרב הירידה מרחפת על צווארנו. הבטחתי לעובד שהשנה הוא לא יעמוד על סף התקף לב במחזורים האחרונים".
סגרתם עם שחקנים?
"בעקרון ישבתי עם כמה משחקני נתיבות ובינתיים לא ברור מה הולך שם. מי שאני יכול לומר בוודאות שימשיך הם אלעד שרף, אלעזר לביא, אדם תנעמי וכנראה שגם יבגני גופמן שקיבל הצעה גם מקטמון. ערן סוויסה מדימונה צפוי להגיע ומי שנמצא על הכוונת הוא עבדו אבוסהיבן, המגן של צעירי רהט. שאול מלכה מדימונה צפוי לעמוד לצידי כמאמן השוערים.
בערד אין שחקני בית. היית רוצה לבנות מחלקת נוער כפי שעשית בבני שמעון?
"אין ספק כי זו אחת מנקודות התורפה הכי קשות של המועדון. נכון להיום, אני לא רואה את עצמי מסוגל מבחינת יכולת לקחת פרויקט שכזה. מישהו אחר צריך לקחת על עצמו את זה. בכל מקרה, עזרתי תמיד תהיה נתונה להם".
שאיפות?
"אני אף פעם לא מסתכל קדימה למרות שאני אוהב לאמן. תאמין לי שאין לי חוזה חתום בערד? אני טיפוס זורם וביום שאחליט כי אין לי יותר חדוות אימון לא אגיע יותר. זה מה שאמרתי לעובד. לקראת העונה אני מאמין בעצמי ובזה שהקבוצה תישאר בליגה".
יש לך חלום להקים שוב את בני שמעון מחדש?
"בשביל דבר כזה צריך פרטנרים וכרגע אני לא רואה כאלה שם. חבל מכיוון שיש שם מתקן מעולה, עם תאורה שמשרת כיום רק בית ספר לכדורגל המונה רק 15 ילדים".