יותר מחצי יובל מזוהה דקל דהן עם הפועל מגדל העמק. כמו אביו, דני המשמש ב-15 השנים האחרונות כמזכיר האגודה עבר דהן ג'וניור את כל הדרך ושימש למעשה בכל תפקיד מקצועי. להנהלה טרם הגיע: "את הכבוד הזה אני משאיר לאבא".
את דרכו החל במגדל העמק בתור חלוץ ולמעט עונה אחת כשהיה בן 17, בה שיחק בקבוצת הנוער של נצרת עילית מהליגה הארצית בילה את כל שנותיו הצעירות במועדון המקומי. בגיל 19 עבר למכבי עפולה, אז קבוצת פאר בליגה א'. "הייתי ילד צעיר", הוא נזכר, "שיחקתי עם שמות כמו משה גבאי, קלוד דהן וזאכי הרוניאן ולמרות זאת סיימתי את העונה עם 13 שערים".

מדוע לא התקדמת?
"כי במגדל העמק עצרו אותי. לאחר אותה עונה בעפולה ראו אותי אלישע ואליאס לוי שאימנו אז את הפועל בית שאן שרק החלה את הדרך המטאורית שלה. ישבנו וסגרנו והייתי אמור לצאת לאימונים אולם מגדל העמק העדיפה להעביר אותי לאחי נצרת כי קיבלה ממנה יותר כסף עבורי".
כועס, מתוסכל?
"איך אני יכול לכעוס על המועדון שבנה אותי? נכון שאני מרגיש קצת מבוזבז אך אני עוד צעיר ואם לא בתור שחקן אני עוד יכול להגשים את חלום ההצלחה בתור מאמן".
דהן עשה עוד עונה סבירה באחי נצרת כשכבש 7 שערים וחזר שוב הביתה כדי להצעיד את מגדל העמק לעלייה לליגה א' לאחר 13 שנות בצורת. באותה העונה הבקיע 30 שערים.
בקבוצה ידעו כמה החלוץ חשוב לה ושכנעו אותו להישאר. בכך למעשה ויתר דהן על החלום להתקדם. מגדל העמק עשתה 4 עונות רצופות בליגה א', ירדה ועלתה חזרה. לאחר אותה עלייה עבר דהן לשחק בהפועל עראבה ששיחקה אז בליגה ב'. על קבוצת האם הוא לא ויתר וקיבל את אימון קבוצת הנערים. "לא היה קל לאמן ולשחק במקביל. זה הצריך ממני הרבה תעצומות נפש".

דקל דהן. בסוף העונה הרגיש שחוק לחלוטין.

בינתיים הספיקה קבוצת הבוגרים של מגדל העמק לרדת לליגה ב' ודהן חשב על פרישה ועל קריירת אימון. "אחרי שעזבתי את עראבה רציתי רק לאמן. הספיק לי לשחק. רק רציתי להתקדם בתחום".
עונת 2008/9 מצאה את החלוץ נקרא לדגל בגיל 37. "שחררו את כל השחקנים ולא יכולתי לסרב לפנייה של אבא לחזור". ועוד איזה חזרה זו הייתה. את אותה עונה סיימה מגדל העמק במקום הרביעי המכובד כשדהן כובש לא פחות מ-25 שערי ליגה.
בעונה שחלפה זה כבר היה הרבה יותר קשה. בקבוצה רצו לחסל את חובות העבר ולכן שוב הציבו קבוצה על טהרת שחקני הבית. הפעם קיבל דהן גם את שרביט האימון. במקביל גם השלים את לימודי קורס המאמנים הבכירים.
דהן תפקד את עצמו כבלם אחורי. "היה מאד מוזר לשחק מאחור". בגיל 39 שיחק ב-27 משחקים אך דווקא במחזור האחרון הורחק במשחק שפוצץ עם הפועל א.א. גאנם ונעדר ממשחק ההישרדות של הקבוצה בפלייאוף התחתון בו ניצחה את משהד. "זו הייתה עונה קשה בצורה יוצאת דופן. הייתי צריך להתעסק בהרכב, במערך הטקטי ובמשחק עצמו. גם מצב הקבוצה בטבלה לא עזר. הסוף העונה הרגשתי שחוק לחלוטין ולכן החלטתי לעזוב".

יש הצעות?
"ישנן כמה אולם שום דבר לא הגיע לשלב של מו"מ. אם לא יהיו אחכה להזדמנות שלי כשהפעם אני רוצה להתפנות רק לאימון."
העדפות?
"רק להצליח באשר אהיה ולעלות ליגה. השאיפות שלי צנועות. אני מציאותי ויודע כמה קשה למאמן באזור שלנו להגיע לרמות הגבוהות".
קח תסריט: דקל דהן שמאמן קבוצה שנאבקת על העלייה, מגיע למשחק מכריע נגד מגדל העמק שנלחמת נגד הירידה. איך תרגיש?
"חונכתי להיות ספורטאי ולכן לא יהיו לי סנטימנטים. אבוא לנצח וכל מה שיעניין אותי זו רק הקבוצה שלי".
שאיפות?
"אבא שלי תמיד היה המודל לחיקוי שלי ולכן אני רוצה שאהיה המודל לחיקוי של הילדים שלי רק ברמה אחרת. יש לי ילד בן 9 שנמצא כרגע בבית הספר לכדורגל של המועדון. אני רוצה לנסות להעביר אותו למכבי חיפה כי אני יודע שיש לו את הפוטנציאל. ברמה האישית, אסתפק בקבוצה בליגה א' או ב' עם מטרות".
מסר לקבוצה?
"מגדל העמק הייתה, היא ותהיה הקבוצה שלי. לא עזבתי בטריקת דלת. ההיפך. הרגשתי שהגיע הזמן להרפות. אני מאחל לקבוצה הרבה הצלחה".