אם תשאלו כל חובב ספורט בקרית מלאכי מי זה אוהד יוסף, התשובה תהיה חד משמעית: סמל.
אומנם הוא רק בן 25 ועדיין לדעת רבים לא נמצא בנקודת השיא בקריירה שלו אך בקבוצה כמו קרית מלאכי המבוססת בעיקר על שחקני רכש, הוא סמל ודמות להערצה בקרב שחקני הנוער כשהתרומה שלו על המגרש אפשר לראות כי הכל בא מתוך הלב ולא מהכיס.

יוסף נולד, גדל והתחנך בקרית מלאכי. את צעדיו הראשונים ככדורגלן עשה על המגרש הביתי (האורווה כפי שניתן לכנותו) ועבר את כל מחלקות הנוער במועדון. כשהגיעה ההזדמנות של אוהד לעלות לבוגרים ידע כי זוהי נקודת ציון חשובה מאוד בקריירה שלו ואם הוא ירצה לפתח את קריירת המשחק שלו הוא יצטרך לשמור טוב טוב על הצ'אנס שניתן לו. כפי שזה נראה, אכן הוא עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר.
אוהד ניסה לפרוץ את גבולות קרית מלאכי כפי שעשו רבים וטובים כדוגמת שרון רפאל ויואל סוויסה, אך מהר מאוד הבין כי לא כל הנוצץ זהב ושנת הגלות שעשה בקטמון הייתה בגדר חוויה שהייתה אמורה להסתיים בחגיגות עלייה לליגה הלאומית. כפי שכולם יודעים החלום נגדע.
יוסף לא התייאש והלך להיבחן בבני יהודה מליגת העל אך החתמתו של אביב חדד הניעה מגיא לוזון להחתים את הבלם כשגם הצעה מגוחכת מהפועל ירושלים סללה את חזרתו לקבוצת הבית שהוא כל כך אוהב.
כעת, בשיחה מרגשת ונוקבת אוהד יוסף פותח את הלב משחרר את נצרת פיו.

שנה לא קלה עברה על מלאכי, איך אתה מסכם את העונה?

"הקלה זו המילה הנכונה. באמת זאת אחת העונות הכי קשות מבחינתי. לא האמנתי שנגיע למצב כזה שנצטרך להבטיח את ההישארות רק במחזור הלפני האחרון, לא נתפס".

איזה סיבות גרמו לכם כקבוצה לסיים את העונה כפי שהיא הסתיימה ?

"קבוצה לא יכולה להתקיים ללא מגרש ביתי ואנחנו למדנו את זה על בשרינו בנוסף סגל השחקנים שנבנה בהתחלה לא התאים לאופי של הקבוצה, אבל בגלל שידענו שאין תקציב ראוי לפתיחת העונה, הבנו שאין מה לעשות ונצטרך להסתדר עם כל הקושי שבדבר. בנוסף לכל, גם מחנה אימונים הוא דבר חשוב שמגבש ומחבר את הקבוצה כאחד וזה משהו לא הצלחנו לקיים. בסופו של דבר זה רק פגע בקבוצה".

אתה חושב שמה שקרה בקיץ עם ראש העיר והנהלה הקודמת הזיק לקבוצה?

"זה פגע אך ורק בהכנות לעונה, לא ידענו מה יעלה בגורלה של קרית מלאכי ולכן התחלנו מאוחר יחסית ולחבר סגל שחקנים כשמחצית מהשחקנים בליגה היו כבר סגורים בקבוצות אחרות. כך מצאנו את עצמנו בלי מגן ימני טבעי, חלוץ וקשר עושה משחק, תפקידים שאי אפשר להתקיים בלעדיהם וראינו את זה בפתיחת הליגה".

שי סבן הוא יו"ר צעיר וחסר ניסיון , אבל יש לו ידע בניהול, מה ההבדל בינו לבין גילי מלכה ?

 "גילי היה יו"ר תקופה ארוכה ולא מבוטלת ושי רק נכנס לתפקיד השנה. מה שהוא עבר בעונה הזאת זה בערך כמו כל הניסיון של גילי. כל העליהום הזה שעשו לשי השנה רק העצים את הקושי לנהל, משהו שלא היה לגילי בתקופתו".
אתה נשמע כאחד שיש לו הרבה מה לומר על ההנהלה הקודמת, מה אתה יכול לספר?

"בסך הכל גילי וירון הם אנשים מדהימים שתרמו הרבה מיכולתם ומזמנם לטובת הכדורגל בקרית מלאכי. הם אלה שבעצם נתנו לי את הפוש הראשון של הקריירה ואני לא יכול לשכוח זאת. לדעתי כל הסכסוך שהיה בקיץ עם ראש העיר ושי סבן מיותר לחלוטין ורק הזיק לכדורגל. אם גילי ושי היו משלבים ידיים היינו זוכים לעונה חלומית אולי עבור הקריה. מקווה שבעתיד נראה אותם ביחד".

 אוהד יוסף. אחת העונות הקשות מבחינתו (צילום: רועי אסרף)

יש לקרית מלאכי את ראש העיר מוטי מלכה שתומך ונותן המון לקבוצה, מה יש לך לומר עליו?

"אני חושב שזה ראש העיר הכי טוב שהיה בקרית מלאכי , לא רק כשחקן הקבוצה , אלא גם כתושב העיר ואני גאה שיש ראש עיר שתומך וכל שבוע לא מפספס משחק שלנו או אימון. גם כשהמצב היה קשה הוא פתח את הכיס ונתן תקציב לחיזוק שלא יכולנו לחשוב עליו. חולם שיום אחד יגיע והקבוצה תגמול לו בחזרה עם איזה תואר או עלייה כלשהי על המגרש החדש שנבנה הרבה בזכותו. ממני אישית, תודה רבה לראש העיר ומקווה כי ימשיך בתפקידו עוד זמן רב".

ישנם אנשים המקורבים לקבוצה והמחפשים לפגוע בה מה היית רוצה לומר להם?

"לכל העסקנים שמסתובבים לנו בין הרגליים ולא חסר כאלה, עכשיו אתם יכולים לאכול ת'כובע. נשארנו בליגה ונישאר עוד זמן רב, איתכם או בלעדיכם".

מה לדעתך צריך להיות בקבוצה כמו קרית מלאכי בכדי שזאת תצליח ותצעיד אותנו גבוה במפת הכדורגל הארצית ?

"בראש ובראשונה מחלקת נוער בריאה ונקייה. בנוסף, צריך להכין תוכנית לטווח ארוך שתצליח ותקדם אותנו קדימה. ברור שאי אפשר כל שנה לבנות את הקבוצה רק על שחקני רכש. חובה שבכל עונה יהיו בסגל לפחות 8-9 שחקני בית מובהקים. ככה נראה התקדמות משמעותית כי פוטנציאל של שחקני נוער. קהל שזה אחד הדברים החשובים יש לנו ובענק רק נשאר רק לחבר את הרצוי למצוי".

שחקני הנוער שלנו לא כתמול שלשום, ויש הרבה כאוס במחלקה, אבל האוהדים צמאים לשחקני בית, אתה יכול להבין אותם ?

"כל אוהד רוצה שחקני בית בהרכב , אבל ברגע שיש שחקני נוער לא רציניים שמחליטים על דעת עצמם אם לענות לזימון לקבוצה הבוגרת. זה בושה, בתקופה שלי היינו מחכים ליד הטלפון בשביל לקבל את הקריאה הזאת. לא יכול להבין את האוהדים שקוראים לשחקני בית כי אף אחד לא יכול לדעת מה הולך בתוך הקבוצה. יש מאמן והוא זה שקובע. לא יכול להיות מצב ששחקני נוער לא מתאמנים ובקושי עושים טובה שהם באים לאימונים. חייב לעשות בדק בית דחוף במחלקה".

אמא שלי והמשפחה

לאוהד יש 2 אהבות בחייו: אחת היא אשתו, שלי עימה התחתן בדצמבר אשתקד ואימו ויויאן ז"ל שהייתה כל עולמו וממנה התייתם בגיל 9 , גיל כל כך קשה לאבד אמא. הוא יודע שהיא תמיד איתו ואולי זה אחד הדברים שנתנו לו את הכוח להתבגר ולהיות עצמאי מגיל צעיר.

אוהד, אני מצדיע לך. קשה לאבד אמא בגיל צעיר. ספר לי על ההתמודדות עם המקרה המצער .

"אימי ז"ל , נפטרה מדום לב כשהייתי בן 9 , ובגיל כזה לאבד את אמא זה לא נתפס. כל החיים שלך משתנים מקצה לקצה. רק אתמול היא הייתה איתך והיום היא כבר לא כאן. אתה צריך לקבל את זה ולהתחיל לחיות את החיים בצער רב, אבל עם רצון להצליח בשביל אמא שנותן הרבה כוח".
מה הדבר שאתה הכי זוכר ממנה?

"כל פעם שאני נזכר בה זה צובט לי בלב. היא הייתה כל כך טובת לב ולא החסירה מאיתנו כלום. היא דאגה שהכל יהיה טוב בבית וזה קשה להעלות את זה בזיכרון כי זה עדיין פצע שלא הגליד ויישאר לזיכרון עד".

מה הכי היית רוצה לספר לאמא לו היית פוגש אותה?

"לומר תודה על אבא. שתדע עם איזה אדם מדהים היא בחרה להביא אותנו לעולם. הוא שדואג וממלא תפקיד כפול בבית ללא שום טענות. תמיד נותן באושר ולא מחסיר מאיתנו כלום. גידל ילדים למופת".

במעבר חד, עכשיו אתה נשוי באושר לשלי. אהבה ממבט ראשון ?

"אני חושב שזכיתי ברעיה מדהימה ממשפחה טובה מאוד. כאמרת הפסוק: אשת חייל. אני מאושר כל רגע שאני איתה במשך כל 7 השנים שאנחנו ביחד ורוצה לאחל לנו עוד שנים רבות וטובות יחד ושנרווה נחת לשתי המשפחות".

אני רואה את אביך ואחיך כל הזמן מלווים אותך בקהל, אתה מתרגש או שזה כבר עבר?

"כל משחק שאני עולה אני מסתכל למעלה אל השמיים ומתפלל שיהיה לי משחק טוב בשביל שאבא יהיה מאושר. כשאני מבקיע הוא הראשון שאני רץ אליו כי אני יודע שזה גורם לו אושר".

אביו של אוהד יוסף. רץ אליו בכל פעם שמבקיע גול (צילום: רועי אסרף)

עבר ועתיד

לאחר כ– 5 שנים בקרית מלאכי ועונת שיא של 8 שערים (מלך השערים בצוותא עם גילי מסיקה ושרון רפאל ) מתפקיד הבלם , זכה אוהד יוסף לצאת החוצה , לפרוץ את הגבולות ולחתום בהפועל קטמון קבוצת האוהדים אז בליגה א' .
הרבה הרימו גבה שחתם שם. טענו שי זו לא התקדמות, אלא דריכה במקום. את אוהד זה לא עניין. השאיפה שלו הייתה להתקדם הלאה, לקבוצה עם רצונות וחזון לעלייה לליגה לאומית כשגם דמי השאלה של כ – 25,000 אלף שקלים לעונה אחת שדרשה וקיבלה מכבי קרית מלאכי, לא טרפדו את המהלך.
אוהד יוסף תפס מקום של קבע בהרכבה של קטמון, אבל משהו שם התפקשש ואוהד מצידו השיג עוד "תואר" כשזכה לשחקן המצטיין בקבוצה ונבחר ליקיר האוהדים בבירה.
לאחר אותה שנה, בקרית מלאכי לא היו מוכנים לשמוע על מעבר אפשרי של אוהד יוסף לקבוצה מליגה א'. רק הצעה של קבוצה מליגה בכירה, תאפשר את מעברו לא לפני שישלמו סכום לא מבוטל של 50,000 אלף שקלים דמי השאלה לעונה אחת עבור היהלום מהקריה.
בהתחלה נבחן יוסף אצל גיא לוזון מאמן בני יהודה ולאט לאט נראה עושה רושם כי אוהד יחתום במדים הכתומים אך משהו גם שם השתבש בדקה ה – 90. לוזון העדיף את אביב אלחדד שהגיע באותה עונה מהכח ר"ג בשל הניסיון וגם לפי דבריו של גיא לוזון, הוא העדיף כי אוהד יחזור להשתפשף עוד עונה וכי הוא ימשיך לעקוב אחריו.
אוהד קיבל את הבשורה באכזבה גדולה, אך לא התייאש והיה על סף חתימה בהפועל ירושלים, כאשר יצא איתה למחנה האימונים הבין כי הכל סגור וחתום. הצעה כספית מגוחכת ממש של הקבוצה (2000 ₪) סללה את דרכו חזרה הביתה.

מה קרה בבני יהודה ? מרגיש פספוס?

"בטח. ראובן דהרי עזר לי הרבה בכלל להגיע להיבחן והאימונים בבני יהודה הלכו חלק. כשאני חושב על זה היום זה היה טעות. שהגעתי היו כבר 4 בלמים בסגל. האמנתי שאני יכול להצליח וגם קיבלתי פידבקים ממכבי חיפה אך בעיות בירוקרטיות מנעו ממני לשחק. ההחתמה של אביב חדד נתנה את החותמת הסופית".

איך הרגשת לאחר ההצעה שהגישו לך הפועל ירושלים, השפלה?

"המאמן שלומי עמר ניגש אליי עם ההצעה ואמר לי שאין להם כסף. באותו הרגע צחקתי לו בפנים ושאלתי אותו אם הוא מתכוון למה שהוא אמר. כשהוא ענה לי שכן, לחצתי את ידו, איחלתי לו בהצלחה והסתובבתי לדרכי למרות שיכולתי לעזור להם בהישארות".
האם גם השנה אתה מתכוון לצאת ולהיבחן בחוץ או שמא עכשיו תעדיף להישאר עקב פרישתו של שרון רפאל ובחירתך הצפויה לתפקיד הקפטן במועדון?

"אני סיימתי עם מבחנים. רוצים? שיחתימו. לא צריך להוכיח לאף אחד מה אני שווה, למרות שלא כולם מכירים אותי. מאסתי בכל הפרוטקציות שאנשים מפעילים בשביל להתקבל ואני צריך להזיע בשביל לשמוע לא".

אם כבר נגענו בשרון , איך היה לשחק איתו צמוד תקופה לא מבוטלת? ומה יש לך לאחל לו בהמשך?

" אין ספק שאני ושרון זה כמו כפפה ליד. תענוג וכיף גדול לשחק עם שחקן אדיר כמוהו. אחד שיש לו המון המון ניסיון , ואני לו הרבה הצלחה בתפקידים שהוא ראוי להם בשביל לקדם את הכדורגל בקרית מלאכי. הוא מסוג האנשים שחייבים להיות בתוך המערכת. כקפטן הוא היה מעל ומעבר ואני מאחל לעצמי לסיים את הקריירה כפי שהוא סיים אותה".

אתה כועס על קרית מלאכי שלא אפשרו לך ללכת לקבוצה בליגה א'?

"ממש ממש לא. כשרציתי ללכת, בסופו של דבר הלכתי והעונה חזרתי בכיף וברצון רב לתת את הכל מעצמי".

היכן נראה אותך בעוד 10 שנים ?

"כנראה שמשחק עדיין, זאת בכלל לא שאלה. הצבתי לעצמי רף לפרוש בעז"ה בגיל 38.מה אח"כ? כנראה כמו כולם יפתח בקריירת אימון".

משחק האסוציאציות

קרית מלאכי – בית חם
כדורגל – חלק בלתי נפרד מהחיים שלי
בית – חום ואהבה
משפחה – במקום הראשון אצלי
חינוך – דרך לחיים
אוהדים – חלק בלתי נפרד מהקבוצה וממני בפרט .
ליגת העל – חלום
מוטי מלכה – אדם דגול ומדהים
שרון רפאל – אח גדול
שלי – הסיבה שאני מתעורר כל בוקר
ילדים – שמחה , כמה שיותר
יוסי הו - מלך