הטכנולוגיה בשירות הכדורגל המקצועני

אזולאי אזולאי
חנן אזולאי, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער החדשה של מכבי ״עתידים״ שעריים, בטור דעה מרתק הנוגע להשפעת הטכנולוגיה על אימוני הכדורגל והשחקן באופן אישי

בשנת 1975 עליתי לשחק בקבוצת הבוגרים של בית"ר ירושלים ואני בן 16.5 בלבד. באותם ימים עבר מערך האימון של הקבוצה מהפיכה של ממש, כאשר נוספה יחידת אמון לשלושת האימונים שהיו בעבר. יום ראשון הוקדש למנוחה שלאחר המשחק ויום שישי הוקדש למנוחה לפני המאמץ . בתווך, ארבעה אמונים שבועיים. כיום, 46 שנים מאוחר יותר, אין לנו ספק - שחקן כדורגל מקצועי חייב בתשע (!) יחידות אימון שבועיות.

באמוני הכושר שעברתי במהלך הקריירה שלי רצנו שלושה סיבובים מסביב למגרש. למה? ככה! הטכנולוגיה, שהפכה להיות חלק בלתי נפרד מחיינו, חדרה גם לתחום הכדורגל ועשתה מהפיכה של ממש בשיטות האימון, באבחון ובדיוק האימון הנדרש. ההחלטה על יחידות אימון, משך האימון, עוצמתו והתוכן שלו, נסמכת על איסוף נתונים בזמן אמת. המכשור הטכנולוגי מקל על אבחון בעיות ועוזר למאמנים, לצמצם טעויות. בעזרתו, יכול מאמן הכושר להחליט האם יריץ את הקבוצה חמישה סיבובים, או רק שלושה.

שימוש בטכנולוגיה לקידום הכדורגלן, אינה רק סיסמה, אלא דרך פעולה רווחת בכל הכדורגל המקצועני. מכשירי מדידה מספקים לנו פרטים פיזיולוגיים על כל שחקן בזמן מאמץ, או במנוחה. איסוף נתונים על רמת חומצת החלב בשריר, מלמדת על עייפות השריר. מכשיר למדידת חומצת החלב, עוזר לנו לדעת האם כדאי להעמיס יותר על השריר, או שאולי דווקא כדאי לתת לו מנוחה, על מנת למנוע פציעה. המכשיר זמין במגרש ומאפשר לבדוק את השפעת האימון על השחקן באופן פרטני, במטרה לממש את הפוטנציאל הפיזיולוגי שלו.

הטכנולוגיה מאפשרת לנו גם לשפר את האימונים עצמם ולא רק דרך בדיקות מעבדה. כך למשל ניתן לערוך לשחקנים מבדקי כוח מתפרץ, בהם אנחנו מודדים את המהירות של השחקנים בעזרת לייזר (שהחליף את שעון העצר הידני) לאורך 10 עד 30 מטרים. כך, ניתן לדעת, לא רק את העוצמה המתפרצת של השחקן, אלא גם כמה מהכוח הזה הוא מאבד. המשוואה פשוטה - ככל ששחקן מאבד יותר כוח, כך הוא הופך לפחות מדוייק בביצוע פעולות טכניות עם הכדור. אם אדע באיזה שלב הוא מאבד את כוחו, אחליט האם צריך לעבוד איתו על הכוח המתפרץ או על סיבולת השריר. את ניר ביטון, שגרירנו בסקוטלנד, אימנתי באקדמיה של אשדוד. הכוח המתפרץ שלו היה סביר, אבל הוא איבד כוח אחרי 15 מטרים ראשונים בריצה. לכן עבדתי איתו על כוח השריר בטווחים ארוכים יותר (מוגדר במשחק כ"שיפור הפס האחרון").

דוגמה נוספת לששיפור האמונים בעזרת הטכנולוגיה, היא היכולת למדוד מרחקי ריצה של שחקנים, במהלכי המשחק, בעוצמות משתנות, וכל זה לצד נתונים פיזיולוגיים כמו דופק. בזכות איסוף הנתונים על ידי מכשירי G.P.S המותקנים על גוף השחקנים במהלך האמונים והמשחקים, המאמן מקבל תמונה מדוייקת יותר על הכושר הגופני של כל שחקן באופן פרטני. שחקן שרץ 7 ק"מ במהלך המשחק בדופק גבוה מאוד, חייב לשפר ל- 10 ק"מ במשחק ולכן אתמקד באימונו ,על סיבולת לב ריאה. לעומת זאת לשחקן שמציג נתונים יפים בכל הנוגע לסיבולת, אבל לוקה בכוח מתפרץ, יתמקד באימוני יציאה מהמקום ובתרגילי מהירות/תגובה.

נראה לעיתים, כי בכדורגל הישראלי ישנו פחד מפני שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. מאידך, אין דבר מתסכל יותר מלהפסיד שחקן ולפעמים קריירה של שחקנים, בגלל טעויות בשיטת האימון ועוצמתו.

כבר בשנת 2010, כשהייתי שותף להקמת האקדמיה של מחלקת הנוער והבוגרים באשדוד, עשיתי שימוש נרחב באמצעים טכנולוגיים, במטרה לעקוב אחרי ההתפתחות של כל שחקן. בדיקת כוח שרירים ממוחשבת (איזוקנטית) שבוצעה במכשיר BIODEX גילתה שלשוער, אופיר מרצייאנו, כוח השריר ברגל ימין היה כפול מרגל שמאל. חוסר הסימטריה גרם לבעיה בזינוקיו לצד שמאל. אחרי עבודה לאיזון הרגליים, קיבלנו שוער טוב יותר. פרטים אלו אמנם נראים שוליים לאדם מן השורה, אך חוסר איזון במסת השריר יכול להוביל לא רק לפציעות, אלא גם ליכולת ירודה על המגרש. למאמן, זה יכול להיות ההבדל בין הפסד משחק לניצחון.

הייתי שחקן בית"ר ירושלים וקפטן הקבוצה במשך 17 עונות כדורגל. עבדתי תחת מאמנים דגולים כמו עמנואל שפר, זאביק זלצר, דויד שוויצר, דרור קשטן, ניסים בכר, שמעון שנהר ועוד. לכולם, לא עמדה הטכנולוגיה לעזר. הם עבדו על בסיס תחושות בטן, שפת גוף ונסיון. מאמני הכושר שלהם היו מתחום האתלטיקה. הדברים השתנו. כמאמן מקצועי ומנהל מחלקות נוער של בית"ר ירושלים, הפועל באר שבע ואשדוד וכמאמן נבחרת ישראל נערים ב', חויתי את התמקצעות הענף ואת השינוי שחל בתחום האימון בעשור האחרון.

אנחנו נמצאים בעידן מופלא מבחינה טכנולוגית. המידע קיים וזמין ומאפשר לנו לעשות דברים שבעבר היו רק בגדר חלום. אין שום סיבה שלא נרתום את הקדמה הזאת לטובתנו ונצעיד ביחד את הכדורגל אל תוך האלף השלישי.

*חנן אזולאי הוא המנהל המקצועי של "עתידים שעריים", מחלקת הנוער החדשה של מכבי שעריים. אזולאי ששיחק בבית"ר ירושלים בשנות השבעים והשמונים, ניהל את מחלקות הנוער של בית"ר ירושלים, הפועל באר שבע ומ.ס אשדוד ואף אימן את נבחרת נערים ב' של ישראל.

 

תגובות

+ הוסף תגובה
1
חנן הגדול מכולם
(אבי : 15:02 28-03-2016)
מורי ורבי והאיש שלימד אותי הכי הרבה . איש מקצוע מדהים שאם היה קצת יותר כריזמטי ועם מרפקים היה מגיע יותר רחוק . ללא ספק אחד מאנשי המקצוע הטובים בכדורגל שלנו .
2
אתיקה מקצועית
(דורון: 12:54 29-03-2016)
האם קיבל הסכמה מניר ביטון ואופיר מרציאנו לפרסם את נקודות החולשה? אין צורך לפרסם שמות מפורסמים כדי להוכיח תאוריה. אם השיטה טובה היא תתאים לכל גם לשחקנים אלמונים.
3
כל הכבוד על הכתבה המעניינת כצופה אתה לא תמיד יודע להבחין בשינויים שעוברים על השחקנים אנחנו רוצים את המקסימום ולא מבינים ששחקן לא מצליח להגיע לכדור פשוט או פציעות סתם כך יפה כתבת תמשיך ללמד אותנו מנסיונך מיקי

סקר דאבל פס

העונה הסתיימה בליגות הנמוכות, מה יחכה לנו בעונה הבאה בליגות א'?