אם תשאלו כל אוהד של קטמון הוא יגיד לכם ללא היסוס שלהיות קטמוני זה לכל החיים. דווקא אצל המאמן הצעיר (31) של הקבוצה זה לא היה כך. הוא הגיע דווקא מהצד השני של המתרס, מהאחות החורגת הבכירה (לפחות בינתיים), הפועל ירושלים.
כמו שהפועל קטמון שואפת עבר זדה את כל השלבים. מגיל 9 ועד לגיל נוער עבר זדה את כל השלבים במחלקת הנוער האדומה של העיר. בתחילה בתור חלוץ ולבסוף בתור קשר אחורי. כשסיים גיל נוער עבר להפועל מבשרת ציון עמה עלה לליגה א'. לאחר 4 שנים הבין כי לא יתקדם בתור שחקן ובאופן טבעי החל לאמן. "האימון תמיד משך אותי עוד כשהייתי שחקן. הייתי מתעניין יותר באימונים מאשר במשחקים", הוא מודה.
בגיל 23 הוא כבר אימן את קבוצת הטרומים של... ניחשתם נכון, הפועל ירושלים. עם הקבוצה הזו לקח 3 אליפויות. ההצלחה שלו קדמה אותו לנערים א' ובגיל 27 כבר אימן את קבוצת הנוער של המועדון. רגע השיא שלו היה ההגעה לרבע גמר הגביע בו נוצחה קבוצתו 3:1 בהארכה ע"י בית"ר ירושלים.
למרות ההצלחה לא קיבל זדה מהמועדון האהוב שלו את הקרדיט ופוליטיקה בגרוש דחקה אותו משם. דרכו לקבוצת בוגרים הייתה סלולה והפור נפל על הפועל בקעת הירדן שעונה טרם הגעתו דורגה במקום הלפני אחרון בליגה ג' שרון. את הבקעה הצעיד לאחת העונות הכי גדולות שלה. מקום שני עם 73 נקודות מ-90 אפשריות, 24 ניצחונות ו-105 שערי זכות ולחבר'ה שם יש רק מילים טובות עליו.
"מדובר באדם מדהים ואיש מקצוע ברמה הגבוהה ביותר", אמר אליאס שמילוביץ' (שמילו), היו"ר של הבקעה, "אם ימשיך בדרך זו אין ספק שנראה אותו בטופ".
גם לזדה יש מילים חמות על המועדון הצנוע: "המעבר לבקעה הייתה אולי ההחלטה הכי טובה שקיבלתי. עונה מדהימה עם אנשים מקסימים. גודל ההישג שלנו נמדד בהרבה פרמטרים כשהעיקרי היה בקושי להביא לשם שחקנים. אני שמח בשבילם שהם עלו למרות שהפסידו במבחנים".
ההצלחה של המאמן לא נעלמה מאנשי קטמון וניתן לומר בפה מלא שהוא היה הבחירה הראשונה שלהם כשהחליטו להקים את הקבוצה מחדש. "הבחירה הייתה טבעית. כאחד המזוהה עם הפועל ירושלים מגיל אפס, המכיר את כל האוהדים המעבר היה חלק ותוך יומיים הרגשתי בבית".

ליאור זדה. הזמן שלו עוד יגיע. (צילום: עידן נקש)

לעומת העונה שעברה שהייתה סוג של טיול העונה הקרובה תהיה ככל הנראה הרבה יותר קשה.
"מסכים במאה אחוז. יש לנו בליגה עוד 3 קבוצות ירושלמיות ואני בטוח שדווקא נגדן יהיה הכי קשה. שים לב שבעונה שעברה, הקבוצה היחידה שלא ניצחנו הייתה עירוני בית שמש. אני מודע לזה שהקבוצות יבואו אלינו באובר מוטיבציה"
עד כה קבוצות האוהדים הצליחו בגדול. אתה לא חושש להיות הראשון שחלילה לא יצליח?
"באופן טבעי לפני כל עונה אני לוקח בחשבון חוסר הצלחה אך מטבעי אני אדם אופטימי ומאמין גדול במה שאנחנו בונים בקטמון. גם ששיחקתי בגביע נגד קבוצות עדיפות על הנייר, קיוויתי לנצח. נעבוד קשה בקיץ, נעשה הכנה טובה ולמרות שאין תעודת ביטוח לאף אחד בכדורגל אני מאמין שנעשה זאת".
אילו בעיות אתה צופה אם בכלל?
"שוב, אני אדם אופטימי. הסגל עדיין לא סופי, אין בסיס של מחלקת נוער והקבוצה עדיין חדשה. המטרה היא שקודם נתחבר ואני מאמין שהצלחות יגיעו. בטווח הרחוק יהיה קשה ליריבות להתמודד מולנו".
מה ההבדל בין מה שקורה בקטמון לקבוצות אחרות בהם אימנת?
"ראשית כל המקצוענות. השחקנים מגיעים כשהם מחויבים והמטרה היא להגביר אצלם את התחושה. יש לנו סגל חזק מאד, עם שחקנים מנוסים כמו שי אהרון ואני מאמין שהרצינות וההשקעה יהיו בהתאם. אין ספק שלאמן בוגרים זה שונה לחלוטין מלאמן נוער".
חלק גדול מהשחקנים הם בני גילך או מבוגרים יותר. איך תתמודד עם זה?
"כולם יודעים שאני חבר של כולם אך באימונם אני עושה הפרדה ברורה. כמו להבדיל אלף אלפי הבדלות, עודד קטש. הוא היה החבר של השחקנים שלו ולקח אליפות. אני מקצוען בדיוק כפי שאני מחשיב את השחקנים שלי".
אתה רואה את המשך דרכך בקטמון?
"אני אשאר כל עוד ירצו אותי בקטמון. כולם שם יודעים שאני מחויב למועדון בכל רמ"ח אברי. אני בא לעבוד ורוצה לקדם את הקבוצה כמה שיותר. יש כאן יחסי גומלין ברורים, כמו שאני עוזר לה כך היא עוזרת לי לקריירה האישית. ברור שיהיה יותר קל אם יהיו הצלחות".
האוהדים?
"אין דברים כאלה. קהל תומך, בוגר ויודע להעריך גם אם אין הצלחות. הליגה התברכה באוהדים של הפועל קטמון שיכניסו לה הרבה צבע בעונה הבאה".
וליאור זדה?
"אני רק שחקן המשנה בכל המערך הזה שנקרא הפועל קטמון. תהיה עונה לא קלה אך נבוא עם הרבה מוטיבציה כדי להצליח. ברמה האישית, הזמן שלי יגיע".