לפני כמה ימים שלח לי עידן הררי, שחקנה של רמות מנשה מייל בזו הלשון: "רציתי לבקש ממך טובה קטנה-גדולה. יש לי חבר ילדות, שגיא חייט שמו...אני מתאר לעצמי ששמעת את השם מספר פעמים. הבחור בן 23, הוא שיחק ב-2 קבוצות בקריירה שלו כשחקן בוגרים... מכבי נווה שאנן ורמות מנשה...וכך הלאה". הרמתי את הכפפה והלכתי על זה. הרי אי אפשר להתעלם מאחד הסקוררים הבולטים בעונה שעברה בליגה ב' עם 26 שערי ליגה והרבה מניות בעלייה של רמות מנשה.

למרות ההצלחה המסחררת מצאתי בחור מאד צנוע אך מחושב עם תוכנית ברורה לכל דבר ותוכנית מגירה שמא המקורית לא תפעל. במקביל להיותו שחקן כדורגל הוא סטודנט למנהל עסקים "שתהיה פרנסה למקרה שלא אצליח לפרוץ בכדורגל", הוא אומר.
אז מה התוכנית לתקופה הקרובה?
"אחרי העונה שהייתה לי אני מחפש לפרוץ קדימה בכדורגל ומכוון לליגה הלאומית. במידה ואצליח אקפיא את לימודי מנהל העסקים ואתרכז בקריירה. במידה ולא אצליח, אשלב את הלימודים עם משחק בקבוצה בליגה א' משם יש לי כבר כמה הצעות. לא מפריע לי להיות מסומן כקבלן עליות בליגות הנמוכות. אני לא רודף אחרי הכסף, אם כך היה לא הייתי מסרב להצעה הנדיבה שקיבלתי מאחת הקוצות בליגה ב' ".

שגיא חייט (באדום) בחופים. סוג של תרפיה לאחר העונה הקשה (צילום: שלומי גבאי)

כן, בגיל 23 עם רקורד מרשים של 89 שערים ב-118 משחקים ולאחר שכמעט ויתר על הכדורגל מרגיש חייט כי טרם מיצה את עצמו בתחום.
את דרכו בתחום החל במחלקת הנוער המפוארת של מכבי חיפה. "עד גיל 16 שיחקתי בכלל כבלם". כשהיה אמור לעלות לנערים ב' שכנע אותו אביו לפרוש ולהקדיש את זמנו ללימודים. "אחרי חודש בלבד הרגשתי שאני לא יכול יותר. בגלל שהחמצתי את ההזדמנות להמשיך במכבי חיפה הלכתי לנווה יוסף שם שיחקתי בשנתון שמעלי".
מי המאמן שהשפיע עליך הכי הרבה?
"אשר אלמני, המאמן בשנתיים הראשונות שלי במכבי חיפה. הוא זה שהקנה לי את היסודות הראשוניים בכדורגל. איש מקצוע בכל אמת מידה".
בגיל 17 שוכנע חייט ע"י בן דודו, שי אביבי שהיה שוער במכבי נווה שאנן לבוא ולשחק בקבוצה.
הירידה לא הייתה טראומה בשבילך?
"ויתרתי על החלום להתקדם ולכן בחרתי לשחק בשביל הכיף. הכל הלך לי בקלות בנווה שאנן והיה לי נוח להיות ראש לשועלים במקום זנב לאריות".

אחרי 3 עונות בהן חתך את ההגנות וקרע את הליגה הבין כי כאן לא התקדם. יו"ר/מאמן הקבוצה, יוסי שריקי לא שש לשחרר את היהלום ולכן בלית ברירה נאלץ חייט לקנות את כרטיס הליגה שלו מכספו שלו. יום למחרת העזיבה עט על המציאה יו"ר/מאמן רמות מנשה, שלמה לירן שהכיר אותו מהמפגשים בין שתי הקבוצות בליגה ג' יזרעאל. "הצצתי ונפגעתי. מצאתי בית חם, משפחה שנייה, המעוז האחרון של הכדורגל החובבני האמיתי בישראל. בנוסף, שלמה לירן היה המורה שלי לחיים. למדתי ממנו הרבה חוכמת חיים".
לאחר שהשלים שתי עליות ב-3 עונות פרץ סוף סוף חייט לתודעה המקומית (בינתיים). על המגרש כבר הכירו אותו והצמידו עליו ועל חברו להתקפה, גל מזרחי שמירה אישית. זה לא הפריע לו לכבוש 26 שערים כולל שער מצמק חשוב במשחק העלייה נגד בני ג'דידה. אגב, למרות שגובהו 1.90 הוא הבקיע העונה רק שער אחד בנגיחה...
אז מה היה מיוחד ברמות מנשה?
"מדובר בקבוצה של חבר מביא חבר. מני אורון שהיה שוער הקבוצה הביא אותי, אני הבאתי את עומרי אלבז והוא הביא את השוער טל סגל. כולנו התאהבנו במועדון הצנוע ובשלמה. הגענו כי רצינו לראות אחד את השני, נתנו את הנשמה ועשינו העונה מסע מדהים כשאף אחד לא נתן לי סיכוי. הצ'ופר היה בסיום עם העלייה הדרמטית".
אם היה כ"כ טוב מדוע החלטת לעזוב?
"הייתי מאד רוצה להישאר אך אני מרגיש שהגעתי למיצוי עצמי. כל עונה ברמות מנשה הייתה טובה מקודמתה ולכן אני מרגיש שאני מוכן לעבור לאתגר הבא".

בימים אלה נבחן חייט באחי נצרת מהליגה הלאומית ומשחק במדי אשקלון בליגה לחופים.

"החופים הוא סוג של בריחה. אני נהנה שם מכל רגע ועבורי זה סוג של תרפיה עד אשר יקבע המסלול לשי לקראת העונה הקרובה".