מי באזור הצפון לא מכיר את עיסא חורי היו"ר הבלתי נלאה של אחווה חיפה? אולם לא כולם יודעים שהוא נחשב היום ליו"ר הפעיל הכי וותיק בארץ. לפני חמש שנים קיבל על כך תעודת הוקרה מטעם ההסתדרות ובאירוע ההתאחדות שנערך בשבוע שעבר קיבל פרס על מפעל חיים. בגיל 71 הוא עדיין מתרוצץ ודואג למועדון שלו המיוצג בענפי ספורט שונים. אבל מה? שחקני כדורגל הוא לא יכול לראות. "אני מתעצבן מהר", הוא מודה.

בשבוע שעבר קיבל עיסא חורי באופן רשמי את ההכרה לה ייחל בכל השנים: פרס מההתאחדות לכדורגל על מפעל חיים. לפני שנה חגג אחווה חיפה, המועדון אותו ייסד 50 שנות קיום ובכל אותה תקופה חורי כיהן כיו"ר מבלי להחמיץ יום אחד.
מרכז המועדון אחווה פועל מבית הגפן שם גם ממוקם משרדו של חורי. בכל יום

                                                                                                                      חורי מקבל את הפרס מאבי קאופמן

הוא מגיע לעבודה ב-7:15 בבוקר ועוזב רק לאחר שאחרון האנשים עוזב. "תפסת אותי במשרד" אמר שהתקשרתי אליו ב-21:00, "אני לא עוזב לפני 11-12 בלילה".
לב ליבה של אחווה חיפה הוא קבוצת הכדורגל שלה אך מעבר לה יש גם כדורסל, ג'ודו, קראטה ופעילויות תרבותיות כמו חוגי מוסיקה וריקוד. על הכל חולש חורי. תעירו אותו ב-2 בלילה והוא ידקלם לכם בע"פ את לו"ז האימונים והחוגים.
בעונת 59/60 נרשמה אחווה לליגה ג' ורק בעונת 2001/2 עלתה לליגה ב' לראשונה בתולדותיה. בעונת 2006/7 עשתה עוד היסטוריה כשעלתה לליגה א' אך לאחר שתי עונות נשרה חזרה לליגה ב'. מאז היא מנסה לעלות אך ללא הצלחה.
במשך השנים הקפיד חורי לשמור על הצביון המיוחד של אחווה והקפיד כי רובה תורכב משחקנים שגדלו במועדון. בנוסף היה מראשוני החלוצים של הקבוצות המעורבות יהודים – ערבים כסמל של דו קיום וקירוב ללבות.
בעונת העלייה חרג קצת ממנהגו ולצד שחקני בית כמו זוהיר קזמוז, רוני חמאווי ויעקב גושה ניתן היה למצוא שחקנים בעלי שם כמו סטו יעקוביאן (אקס קרית אתא), נדב אביטל ובנצי רוזנפלד. במהלך השנים שיחק ומשחק שם גם כאמיל בראנסי.
"אם רוצים לעלות ליגה חייבים להתחזק ולכן עשינו זאת באמצעים הדלים העומדים לרשותנו", אמר, "למרות זאת הקפדתי שלא לחרוג אף פעם מהתקציב".
למשחקים הוא כמעט ולא הולך. "כשאני במשחק אני מתעצבן מהר. אפילו השוטרים מכירים אותי. כשרואים אותי בשריקת הפתיחה הם מבקשים ממני ללכת מכיוון שאין לדעת איך הדברים יתפתחו. כדי לתת לשחקנים לשחק חופשי אני מעדיף לא להיות. לפני תחילת המשחק אני דואג להכל ואז הולך למשרד ומקבל עדכונים דרך הטלפון".
מהו המשחק האחרון בו נכחת במשך כל 90 הדקות?
"לפני 4 שנים כשניצחנו את מכבי שפרעם בליגה א', 1:2. אז היינו צריכים את הנקודות ולכן הגעתי בתפקיד המוטיבטור. בסוף העונה ירדנו, מעניין מה היה קורה לו הייתי מגיע לעוד משחקים".
אחרי כל כל הרבה שנים אתה עדיין מוצא סיפוק בתפקיד?
"מבחינתי, כל יום הוא כמו יומי הראשון במועדון. יש כל כל הרבה עשייה מסביב כך שבכל רגע נתון של היום תמצא אותי שם. 11-12 בלילה, אני שם. שישי-שבת, אני שם. חי ונושם את המועדון".
הכדורגל?
"כמו בכל העולם הכדורגל תופס תפקיד מרכזי אצלנו. מעבר לקבוצת הבוגרים קיימת גם מחלקת נוער ענפה כולל בית ספר לכדורגל ומה שחשוב שהכל מתוחזק במינימום תקציב".
מה החלום הכי גדול שלך?
"קודם כל להיות בריא וכשתהיה לי האפשרות לכהן בתפקיד עוד 50 שנה. ברור שאני חולם להיות כמו מאזן גנאים שמכלום עלה עם קבוצה לליגת העל אולם אני ריאלי וגם החזרה לליגה א' תחשב עבורי חלום שהתגשם".
מטרות?
"כרגע אני עובד על הבאת הוכחות שאני היו"ר הכי ותיק במזרח התיכון. במצרים ובירדן כבר הייתי ולא מצאתי. בסוריה ולבנון זה קצת קשה אבל עם התקשורת המפותחת של היום אני מקווה שאוכל להביא הוכחות חותכות".