כשחיים סלמה ז"ל הקים את הפועל רמת ישראל ב-1988 הוא לא שיער להיכן המיזם שלו יתגלגל. הקבוצה אמנם דשדשה במשך מרבית שנות קיומה בליגה ג' אך יצרה סביבה משהו מאד ייחודי. "הסמל של הפועל רמת ישראל הוא צב, וצב סוחב על עצמו את הבית. ככה אנחנו, הבית של הרבה אנשים", אומר נוח שהחל את דרכו לפני 18 שנה כשחקן וב-10 השנים משמש כבעלים.
כשחלה סלמה העביר את הקבוצה לאבי טלבי שהמשיך את דרכו ובעונת 2003/4 עשתה את ההישג הכי גדול שלה. העפלה לליגה ב' עם מאזן מדהים של 25 ניצחונות מתוך 25 משחקים והעפלה לסיבוב ח' בגביע בו הפסידה בדרמה גדולה ובפנדלים לשקמה שפגשה בסיבוב הבא את מכבי ת"א. מי שאימן באותה השנה את הקבוצה היה בני שמואל שכמו נוח נדבק בחיידק ומאז הוא שם, מתרוצץ על הקווים ותורם את חלקו מחוצה להם.
7 שנים שיחקה רמת ישראל בליגה ג' ותמיד היה לה במה להתגאות. בספורטיביות שלה, ברוח הלחימה של השחקנים ובגאוות היחידה. תשאלו את בית"ר כפ"ס שתיקו שם עלה לה בעלייה לליגה א', את הפועל חדרה שאיבדה שם נקודות ואת הפועל אזור.
הדרך הזו הקנתה לאנשי הקבוצה הרבה אוהדים בקרב יתר קבוצות הליגה. אפילו בטייבה שבעונת העלייה שלה "עזרה" לרמת ישראל לשרוד בליגה.
הרבה אנשים לא יודעין כי מאחרי הקלעים הקבוצה משמשת מקור מפלט לצעירים קשי יום. "אנחנו מספקים חום ואהבה לאלה החסרים אותן. יש לנו בקבוצה כאלה שאין להם מושג בכדורגל והם נשארים כי אם הם לא יהיו אצלנו, הם יהיו במקום אחר", אומר נוח.

בני שמואל. ויתר על שרביט האימון (צילום: בועז רביד) 

שבע הנשמות של רמת ישראל נגמרו בעונה שעברה אך לא הנשמות של שחקניה הוותיקים. "אחרי הירידה היו לנו הרהורים לגבי המשך דרכה של הקבוצה", אמר שמואל, "אך בלחץ השחקנים הוותיקים ההרהורים הללו נמוגו חיש והחלטנו לצאת לדרך גם בליגה ג'".
שמואל החליט לוותר על שרביט האימון ובעונה הקרובה ישמש סוג של מנהל אדמיניסטרטיבי. אחד שלא יהסס למלא קלקרים או לדאוג לתחבושות במקביל לאחריותו על כרטיסי השחקן. מי שמאמן את הקבוצה הוא שי כהן, ולמרבה הפלא גם כל שחקני העונה שעברה נשארו כולל אלעד אוחנון, עודד שרעבי, יניב יוסף, גיא צמח, ליאור שהרבני,אלעד טלבי (בנו של אבי) וכמובן, אריאל אנקורי הוותיק שגם תומך בקבוצה כלכלית. אפילו נמרוד קוסטיקה שיחגוג בקרוב 40 חזר למגרשים וצפוי לשחק בקבוצה. מני לוי (אחיו של אייל מאמן בית דגן) ממרומי 43 שנותיו ימשיך לתרום דקות משחק ובנוסף לשמש האפסנאי של הקבוצה. "אני עובד גם על להשאיר את ליאור מיכאלוב", מודה שמואל.

אריאל אנקורי. משחק ותומך כלכלית (צילום: גיא גולדפרב)

ההווי של הקבוצה מתבטא בארוחות המשותפות שהשחקנים עושים במגרש. זו לא ארוחה, זהו משתה. שמואל: "זה מה שמחזיק אותם יחד. ארוחה כזו על האש שווה להם יותר מהבטחה לקבל משכורת של 2,000 ₪ בחודש. הם מחכים לזה".
"יש באז יוצא דופן סביבנו". מסכם נוח. "שים לב כמה אנשים נרתמו בעונה שעברה לעזור: יוני פרס (בנו של נשיא המדינה), אבישי גל מנכ"ל איסתא, אילן יצחקי, יוחאי תירוש (בעלה של חברת הכנסת רונית תירוש), אלישר חברה לעמילות מכס, רותי קובי ממרכז הפועל ועוד רבים וטובים. כל אחד "זרק" משהו והקבוצה המשיכה להתקיים. רמת ישראל חיה, נושמת ובועטת תודות להרבה אנשים טובים וע"פ האווירה היום אני מרגיש שתהיה לנו עונה גדולה, אולי לא עלייה אבל משהו שייבנה להרבה שנים קדימה".