לא מפתיע. הרי, קבוצות הליגות הנמוכות בכדורגל לא באמת מנוהלות. אפילו שחקניהם לא באמת משחקים ברצינות. עקב כך, הן נקראות קבוצות חובבניות. ובכל זאת, מצופה מחבר'ה שמגיעים לאימונים בימי אמצע השבוע, ולמשחקים ביום שישי, אפילו אם מדובר "רק" במשחקי אימון של ליגה ג', לגלות קצת יותר רצינות. כלפי עצמם. גם אם אין מדובר בשחקנים שמציבים לעצמם מטרה לעלות לליגה גבוהה יותר- ב' או א', חשובה הדרך, חשוב הכיוון.
מ.ס ראשל"צ לא דומה לקבוצת כדורגל. היא אף פעם לא הייתה כזו. וזה חבל, כי פוטנציאל טוב יש בקבוצה הזו. גם מבחינת שחקנים, וגם מבחינת רעיון ההקמה הבסיסי- חברים ששיחקו בשכונה והקימו קבוצה בכדי להחזיר את השמחה והכיף לכדורגל בראשון לציון, כמו שהיה בימי הפועל ראשל"צ, כשזו שיחקה במגרש הכדורגל הישן בעיר.
לאחר שלהי העונה שעברה, זה נראה טוב. אז, לקחו השחקנים את עצמם ברצינות מסוימת וסיימו במקום השמיני המכובד. בשל כך, היה מצופה שהמצב בקבוצה ימשיך הקיץ. על אחת כמה וכמה עם הצטרפות מספר שחקנים כמו שלומי בר שלום, יגאל בן שטרית, אורן שוורץ, מיכאל שוורץ ואלכסנדר יגורוב.

מאמן מ.ס. יניב זינרייך. קבוצה לא רצינית (צילום: יואב מלכה)

ולא, לא מדובר על התמודדות בצמרת ליגה ג' מחוז מרכז, וקריאת תיגר על עלייה לליגה ב', אלא משהו צנוע יותר. מכובד. להגיע למשחקי אימון בהרכב מלא. לא לנטוש את הקבוצה באמצע המשחק. לא להתפנק על כל פציעה קטנה. לא להמציא תירוצים ולהתחמק מלהגיע. לכבד את המעמד. אפילו אם הוא נמוך מבחינה מקצועית.
את הדרישות הללו לא ניתן לכתוב במשפט אחד עם שמותיהם של רוב שחקני מ.ס. בטח לא בחודשים האחרונים. שכן, בר שלום לא היה נעלם מאימוני הקבוצה בסיבות חוזרות ונשנות של עזרה לאשתו (על פי דברי המאמן, יניב זינרייך). קפטן הקבוצה, אלמוג פרץ, לא היה מתאמן ביום רביעי, מסיים אימון בצורה בריאה, טוען בשישי כי נפצע באימון ומגיע למשחק נגד אליצור יפו כחצי שעה אחרי התחלתו בשביל לשבת על הספסל.
רועי אסייג לא היה עושה בדיקות רפואיות בשעות הלילה המאוחרות אחרי האימון של יום רביעי, שהסתים ב-22:00, ומבריז ממשחק האימון בשישי. הצמד מיכאל שוורץ ויגורוב לא היו מודיעים לזינרייך רק באימון של רביעי כי לא יוכלו להגיע למשחק בשישי עקב חתונה של חברם באילת. אורן שוורץ לא היה נכנס למשחק נגד יפו, ויוצא אחרי פחות מעשר דקות בטענה כי נפצע. והרשימה עוד ארוכה.

הספסל של ראשון. 12 שחקנים ושני שוערים (צילום: יואב מלכה)

טוב שעדיין נשארו בקבוצה מספר נקודות אור, שפויות, שיכולות לתת תקווה לעתיד טוב יותר. כמו זו של ירון אמזלג, של שלמה "גליץ' " לוי, של אלירן בוריה, של בן שטרית, של אייל מינאי ושל לירן יסקולקה, שלמרות שהם לא בכושר מלא ולא נחשבים ל"כוכבי" הקבוצה מבחינה מקצועית, מגלים רצינות ומשמעת גבוהים. וזה, לא פחות חשוב.
זינרייך לא אשם. הוא מנסה בכל כוחו לאחד את השורות ולהקרין רצינות על החבר'ה. אפילו תלונותיו החוזרות ונשנות, ובצדק, בשלוש השנים האחרונות של חבר הקבוצה, דרור הדרי, על השכונה והזלזול הקיימים בקבוצה, לא מוסיפות כבוד. אבל, זינרייך לא יכול לעשות את זה לבד. חסרונו של נתי מור מורגש. בשביל העניין בליגה, ובשביל הכבוד האישי של שחקני מ.ס, צריך לקוות כי כאשר מור יחזור מאוסטריה, הסדר ישוב על כנו ומ.ס תיראה לפחות כמו קבוצת כדורגל לגיטימית בליגה ג'. לפחות.