מה שיפה אצל עופר גמליאל זה שהוא יודע לצחוק על עצמו. הוא גאה בעובדה שהוא תימני, קטן, קרח שגדל ברחובות (כדי לשחק כדורגל היינו הולכים ברגל דרך הפרדסים של נס ציונה עד לראשל"צ"). ממרומי 53 שנותיו (מי שרואה אותו נותן לו מקסימום 35) הוא עבר הרבה בכדורגל כולל קריירה ארוכה בשוויץ כשחקן וכמאמן. הוא נושם, אוכל ושותה ספורט בכלל והוא עדיין לומד תרתי משמע. אפילו לפני הראיון שנקבע לצהרי יום חמישי האחרון הוא יצא לריצת כושר בחוף הים בנהריה עד לעכו סה"כ 20 ק"מ.
גמליאל מגיע ממשפחה ספורטיבית. אחיו היה שחקן כדוריד בהפועל רחובות המיתולוגית ועבר את כל נבחרות ישראל. כיום הוא מאמן נערים א' במועדון. עופר בחר בכדורגל כשבמקביל שיחק גם כדוריד, עסק בסיף וייצג את רחובות באתלטיקה. את הקריירה החל מן הסתם בשכונת נעוריו, מרמורק. בגיל 15 עלה לבוגרים שם שיחק עד לגיוסו לצבא כמספר 10 טיפוסי.
בגיל 22 נסע ללימודים באוניברטיסת ברן שבשוויץ אך גם שם החיידק לא הרפה. הוא הספיק להתחתן שם עם ביאטריס ולהצטרף לפ.צ. ברן המקומית שם שיחק תחת הדרכתו של המאמן הגרמני, רולף הופרט ("למדתי ממנו המון על מקצוענות וגישה נכונה"). משם עבר לתקופה קצרה ליאנג בויז והתגלגל לפ.צ. ת'ון אז בליגה השנייה.
בקבוצה הצנוע גמליאל פרח והיה אחד השחקנים היותר מוערכים שם. לקראת סוף הקריירה עבר הסמכה למאמן וקיבל מיד את קבוצת הנוער של המועדון עימה העפיל כבר בעונה הראשונה לליגה השוויצרית הבכירה לנוער. בתווך היה חבר במכבי העולמי (במשך 15 שנה) ב-85 ייצג את שוויץ במכביה ה-12, ב-87 ייצג את מכבי שוויץ בטורניר בינלאומי שנערך בברלין והיה יועץ מקצועי בהכח ציריך מהליגה השלישית בה שיחקו האחים תקווה.

עופר גמליאל (מימין) מימיו בפ.צ. ת'ון. עד היום שומר על קשר הדוק עם המועדון.

ב-1995 שב ארצה והתיישב ברמת הגולן שם פתח קורס כושר קרבי והכנה לגיוס תחת חסותו של צה"ל. שמו הלך לפניו והוא מונה למאמן הפועל בית שאן יחד עם אליאס לוי. בשנת 2000 אימן את הבוגרים של קרית שמונה בליגה הארצית תחת בני טבק שהיה המנג'ר, לאחר מכן עשה שתי עונות בקרית אתא כמאמן ראשי, חזר למחלקת הנוער של קרית שמונה כמנהל המקצועי ומשם למחלקת הנוער של עירוני טבריה ("עד היום מתייעצים איתי משם בכל מיני נושאים").
לפני תחילתה של העונה שעברה היה מועמד לאימון בית"ר נהריה אולם בשל חילוקי דעות מקצועיים, ויתר. בקיץ קיבל פנייה מעמוס גבריאל, יו"ר הפועל נהריה שביקש ממנו לבנות את המועדון מחדש כולל מחלקת נוער ומאז הוא שם ועובד מאד קשה. במקביל הוא לומד בטכניון בחיפה קואצ'ינג ארגוני ואישי. 

אחרי שנים של להיות לצידו של מישהו, העונה אתה לבד.
"בהחלט. קיבלתי מנדט להיות מנג'ר ולהעביר את החשיבה הפילוסופית שלי ע"י בניית מועדון מאפס. יש הרבה עבודה בנהריה כשבראש ובראשונה המטרה הייתה לשנות את הגישה ולהפכה למקצוענית יותר תוך השקעה ביצירת תשתית צעירה לקבוצה הבוגרת".
הפועל נהריה ידוע כקבוצה שכונתית משהו, איך אתה מסתדר עם זה?
"קודם כל זה לא נכון. בהפועל נהריה יש הרבה רצון טוב רק שהיו צריכים שם מישהו שיבוא לסדר ולכוון. יש שם המון אנשים טובים כמו סלבה חנקין שהוא יד ימיני, יוסי ביטון שהוא מנהל הקבוצה, רפי פריזיס ומזכירת המועדון סוזי איציק. אני מקווה לרתום עוד".
הפוליטיקה בעיר מאד דומיננטית. ידוע כי הבייבי של ראש העיר היא בית"ר.
"אולי נכון. אנחנו מתמודדים בהצלחה ובשיתוף פעולה. בשלב ראשון הקמנו קבוצת ילדים א' ואנחנו בשלבים של הקמת בית ספר לכדורגל. החזון שתהיה בנהריה אקדמיה לכדורגל". 

התקופה בה שהה באירופה בתוספת לכריזמטיות שלו עזרה לגמליאל לבנות קשרים ענפים באירופה.
בסיוע עוזרו בקבוצה, סלבה חנקין יצר קשר עם אנשי דינמו מינסק והזמין את קבוצת המילואים שלה למשחק ידידות בנהריה. כמובן שגם אז הוא נתקל בפוליטיקה: "קיבלנו אישור ישירות מראש העיר, ג'קי סבג לשחק על המגרש ואני מודה לו על כך מה גם ששגריר בלארוס בישראל היה מוזמן וקיבל אירוח למופת". אגב, נהריה ניצחה במשחק 0:4.
הקבוצה למעשה מתאמנת מה-25.7. רכש עדיין אין אם כי על הכוונת השוער, אפי שמואל המתוכנן גם להיות מאמן השוערים. מי שהגיעו לקבוצה הם רפי ביטון, בן ה-17 ששיחק בנוער של ולנסיה הספרדית שם היה מלך השערים והבלם, אנדריי אקסלרוד בלם טייבה בעונה שעברה.

"אני מנצל את הקשרים שלי בחו"ל ובארץ כדי להפוך את הפועל נהריה למועדון מוביל שייצג את העיר בכבוד רב. יש לנו שת"פ עם עירוני קרית שמונה, פ.צ. ת'ון, דינמו מינסק לשם כבר שלחנו שחקן להתרשמות והכיוון הוא אירופה".