לא ברור עם המהלך היה מתואם או מקרי, ביום שני בערב הוא נתפר סופית. חגי קול עזב את מעלה אדומים, משה סלמי מונה במקומו ובמקומו של סלמי בגבעת זאב מונה שלומי עמר.
ובסוג כזה של מהלכים חייב לצאת מישהו פגוע. הפעם היו אלה שניים: קול שטוען כי חתרו תחתיו וגבי פרץ, יו"ר גבעת זאב שכועס על סלמי שעזב 3 ימים לפני המשחק הראשון של הקבוצה.
"אני עוף מוזר", אמר פרץ, "אני לא מקשה על אף אחד. מה שכן, כבר במשך החודש האחרון אנשי מעלה אדומים ישבו לי על הוריד שאשחרר את סלמי. לא הערמתי קשיים, אני רק כועס שהעיתוי היה כזה. הקבוצה בשיא ההכנות, השחקנים "נקשרו" למאמן ואני חושש שחלק יעזבו איתו. מדובר במהלך של פירוק קבוצה. במקומו הייתי חייב למנות מאמן חלופי בעל שיעור קומה ואני שמח ששלומי עמר הסכים. אני לא כועס ומאחל לסלמי בהצלחה"
חגי קול נשמע מאד פגוע: "אין לי בכלל ספק שהמהלך נתפר מאחרי גבי לא מהיום. אני לא כועס על סלמי מכיוון שאני לא בטוח שהיה ממש בסוד העניינים. אנחנו כולה בליגה ב' חבל על כל הפוליטיקה". 

משה סלמי. המשפחה יותר חשובה (צילום: בועז רביד) 

סלמי מבחינתו אינו מכחיש כי היו איתו בקשר ממעלה אדומים אך טוען שלא חתר תחת קול. "חגי הוא חבר טוב. לצערי חבר הנהלה בכיר החליט שהוא לא רוצה אותו. לגבי, העזיבה שלי הייתה מסיבות אישיות. שעות האימונים היו מאד לא נוחות, 19:00. הייתי מגיע הביתה ב-22:00, אחרי שהילדים שלי כבר ישנו. הייתה גם פעם שהבן שלי נשאר בחוג שעה וחצי מעבר לזמן כי לא היה מי שייאסוף אותו. הרגשתי שאני מפסיד אותם. הכל מתגמד לעומת המשפחה. אני לוקח בחשבון שהרזומה שלי עשוי להיפגע אך אני מוכן לשלם את המחיר. גבעת זאב הייתה מקום מצוין, כמו משפחה שנייה ואני מצטער שנאלצתי לעזוב. אני מודה לכל האנשים שם שעזרו לי להרגיש בבית".