התקשורת הכתובה והמקוונת הייתה עד לפני 6-7 שנים נחלתן הבלעדית של קבוצות הליגות הבכירות. אתרי האינטרנט הקטנים והמקומונים ברשת הפכו את הקערה על פיה לטובתן של הליגות הנמוכות או לפחות בדרך לעשות כן.
בעבר, שוועו הקבוצות לחשיפה ולכן כל מילה שהייתה נכתבת במדיה זו או אחרת ולא משנה אם הייתה נכונה או לא, הייתה נבלעת בשקיקה. לא תמיד הכותב ואני מדבר מניסיון, היה מצליב את המידע שהיה מקבל. העיקר שהעלה ידיעה בלעדית. היום הקורא הממוצע הפך להיות מפונק יותר ובצדק ולא רק בתחום הליגות הנמוכות.
כמות אתרי האינטרנט שצצו ועדיין צצים לבקרים והתחרות בינהם מאפשרת לקורא בעצמו להצליב את המידע. גורם תקשורתי שלא יהיה אמין סביר להניח שיאבד את הקוראים/גולשים שלו. בדוק. אמינות יכולה להתבטא בכמה מישורים. החשוב מכולם הוא הסיקור אמיתי של המשחק.
מכאן אני מגיע לסוגיה שמטרידה אותי רבות. האם המידע שאנחנו נותנים נלקח מנקודת ראות אובייקטיבית? האם הוא צריך להיות ביקורתי? אם כן, מתי?. אציין כי מדובר בדעתי האישית בלבד.
רבים מהכתבים/צלמים המסתובבים במגרשי הליגות הנמוכות הם ברובם אוהדי הקבוצות וגם אם לא הרי ברור כי לכל אחד יש את החברים/מקורבים שלו אותם הוא בד"כ "מפנק" יותר מאשר את האחרים. טבעי, לגיטימי, קיים גם בליגות הבכירות. השאלה אם לפעמים זה לא יתר על המידה ובא על חשבון האמינות.
זו שאלה שקשה מאד לענות עליה תשובה חד משמעית. בתחום שלנו הפרגון חשוב ביותר. איזה שחקן בכל ליגה שהיא לא ירצה לראות את שמו מתנוסס ככזה שבלט במשחק?. זה טוב לרזומה ואולי זה יביא הצעה ממקום אחר. אז למה לא לעזור לחבר? איזה אוהד לא ירצה לקרוא שקבוצתו לא הייתה אשמה בהפסד, אלא השופט? הבעיה מתחילה שזה בא על חשבון האיזון בסיקור המשחק. נתקלתי בכמה וכמה מקרים של כתבים (חלקם עדיין פעילים) שפשוט התעלמו ממה שקרה במשחק ו"השתדלו" בכל מאודם להלל את השחקן/החבר או את קבוצתם האהודה. זה טוב ונחמד כלפי האוהדים, המאמן והשחקנים, אבל רע כלפי המקצוע. יש גם את המקרה ההפוך כלומר, ניצול כתבה לצורך "חיסול חשבונות". למזלי, בזה עדיין לא נתקלתי ומקווה גם שלא אתקל.
חלילה, אין ברצוני להטיף מוסר לאף אחד. אני רק אומר שבעידן התחרות הפתוחה עלול להיווצר מצב של "יצא שכרו בהפסדו".
כל זאת מביא אותנו אל הביקורת. באחת התגובות שהתפרסמו תחת המשחק בין שיכון ותיקים להפועל אזור זעם אחד הגולשים שהכתב "קטל" את השופט. "זו פרנסה של אנשים", טען. מקרה דומה היה לי אישית עם שחקן שלא אזכיר את שמו. באחד המשחקים שסיקרתי ציינתי שהוא היה חלש. באותו היום הגיע הטלפון הנזעם וזה אחד שלא דיברתי איתו מעולם לפני כן.
אין ספק, יש בזה משהו. אבל מה לעשות? שחקנים/מאמנים/שופטים צריכים להפנים כי בתור בתחום בו מתעניינים הרבה אנשים, יש גם סיכונים. לכל אחד יש את הימים הפחות טובים שלו. ביקורת תעשה אותך טוב יותר בפעם הבאה. כאמור, בעבר פעם זה לא היה, היום זה קיים וצריך לחיות עם זה לטוב או לרע. לנו בתור כתבים אסור לחטוא לאמת.
שתהיה לכולכם גלישה נעימה.
תגובות
+ הוסף תגובה