הפועל חדרה בליגת העל (שלומי גבאי)
מאת: לירן דורף | 22.05.18 | 11:48
מחלומות הישרדות בתחילת העונה, עד לעלייה בלתי הגיונית בעליל. סיפורה של קבוצה שבתוך שנתיים עשתה את הבלתי יאומן וממפגשים מול אסי גלבוע וצור שלום תיסע לטרנר וטדי בעונה הבאה. לראות ולא להאמין
ב-22 לאפריל 2017 עשתה חדרה סוף סוף את הצעד המיוחל מבחינתה ולאחר 20 שנה בליגה א' ומפגשים מול אסי גלבוע, מגדל העמק וצור שלום, העפילה לליגה הלאומית עם סגל שגם במונחי ליגה א' נחשב בינוני פלוס ולא מעבר לכך.
בקיץ האחרון, ידעו ראשי הקבוצה כי אין מנוס וצריכים לחפש בית חדש לשחק בו, הפור נפל על המגרש בעפולה כשראש העיר צביקה גנדלמן נתן את ברכתו לעניין והבטיח גם להשקיע במועדון ככל שניתן, אף אחד לא חלם כי שם למעשה ניתנה יריית הפתיחה לשנה חלומית ובלתי נתפסת.
למרות לבטים לא פשוטים בפגרה, והעובדה שבני בן זקן כבר סגר רשמית בקבוצה, החליטו לבסוף בחדרה לתת את המושכות למומו ניסטל, שהיה כזכור אחראי לאותה העפלה מרשימה לליגה הלאומית, בעיקר בגלל לחץ של גנדלמן שרצה לראות אותו ממשיך עונה נוספת.
ואז הגיע שלב הבנייה. חדרה טעתה בקיץ ולא מעט, אך ידעה (בניגוד ללא מעט קבוצות בליגה) לתקן תוך כדי תנועה. זה התחיל עם החלפתו על הקווים של ניסטל בניסו אביטן והמשיך עם סוויץ' בעמדת השוער כשסיידוף שוחרר ואילו אוסטין אג'ידה הוזעק בחזרה לאחר שבמועדון ראו כי ממוצע הספיגות רק הולך וגובר תוך כדי תנועה.
חדרה התייצבה ככל שהזמן הלך ונקף קדימה כשאסי גומה אשר רבים פיקפקו האם הוא מתאים לרמת הליגה הזו, הרשית ללא סוף והותיר את אוהד קדוסי (הרכש הכי יקר של הקבוצה) לחמם לפרקים את הספסל. בנוסף, לא פחות משישה שחקנים שהיו בהרכב המועדון גם בליגה א', המשיכו לקבל את הקרדיט מאביטן ולא לאכזב.
קברניטי המועדון הבינו עם פתיחת חלון ההעברות בינואר, כי יש פה סיכוי של ממש להיאבק בצמרת הגבוהה ובצעד משמעותי שיחררו את הבלם הסלובני המאכזב קפור, ובמקומו הימרו על לני אהרון הצעיר ממכבי נתניה שלימים הפך לקיר בטון בלתי עביר במרכז ההגנה. מאותו רגע שנכנס אהרון הצעיר להרכב בסוף ינואר, הקבוצה ספגה שישה שערים ב-18 משחקים, נתון בלתי נתפס וסיבה מרכזית לעלייה הסנסציונית הזו.
את כל הריצה המטורפת מחודש ינואר, עשתה חדרה למעשה ללא אסי גומה שחדל מלהבקיע עד משחק העלייה אמש ועם מכת פציעות בלתי נגמרת כשבכל שבוע קיבל ניסו אביטן התעלות משחקן אחר. פעם היה זה סמיר באירקטרביץ' הנפלא, פעם היה זה גיא כהן (אחראי ל-4 נקודות קריטיות מול מרמורק והפועל תל אביב) ובשאר המקרים, הגיחו סלים עמאש ואוהד קדוסי בשערים משמעותיים שהותירו את חדרה חזק בתמונת העלייה.
ועל כל זה אחראי איש אחד, ניסו אביטן, שקיבל לראשונה בקריירה שלו קבוצה בוגרת, ידע לכוון את הספינה לא רק לחוף מבטחים אלא לפסגת האוורסט, לתת את השקט והבטחון לשחקנים ולהחזיק מעמד בלחץ של המאני טיים.
עכשיו נותר לחדרה להעמיד תקציב ראוי לליגת העל, להסיק מסקנות ממקרה הפועל כפר סבא, שגם היא עלתה שתי ליגות ברציפות והתרסקה בחזרה ללא מעצורים, ובעיקר לחזק משמעותית את סגלה כי עם זה יהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרי לשרוד בליגה הבכירה.
עד אז, נותר רק לשבח את כל מי שהיה אחראי שם על עונה קסומה ובעוד אימפריות כמו הפועל כפר סבא, הפועל רמת גן והפועל פתח תקווה עם תקציבים גדולים משלה, התרסקו בתחתית וביישו את סמל המועדון, ידעה חדרה הצנועה עם מנשה זלקה, יעקב אבבה, אליאס זנה, ויטלי גנון, סלים עמאש, דודי הלל וכמובן אסי גומה ששיחקו עמה גם בליגה א', לעשות את הבלתי נתפס ולפגוש בעונה הבאה את הפועל באר שבע בטרנר, מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים בטדי, מישהו מהם עוד מתגעגע לבום טראח במגרש של צור שלום? 40 שנה במדבר (39 ליתר דיוק) הסתיימו להן וחדרה שוב בליגת העל, שאפו!
הצביעו בסקר: מי שחקן העונה של חדרה?
תגובות
+ הוסף תגובה