מחובר ליפו בטבור. רון עמיקם משמאל (בועז רביד)

לפני שנתיים וקצת, לפני יציאתם לדרך של אימוני מכבי יפו, אז מיזם צעיר בליגה ג', קיבלתי את הטלפון של רון עמיקם. אפילו לא זוכר ממי זה היה. "הוא יודע כל מה שנעשה בקבוצה", אמר לי אותו אדם. עם הרבה יראת כבוד הרמתי טלפון לאיש. תוך דקתיים קלחה השיחה בסופה היה למכבי יפו משחק אימון.
מאז שוחחנו כמה וכמה פעמים. על מכבי יפו (איך לא?) וגם הרבה על הליגות הנמוכות ועל הקסם שהן מביאות לכדורגל הישראלי. רציתי מאד להביא לכם חלק מהשיחות האלה בצורת ראיון.
השבוע אזרתי אומץ לבקש. עמיקם כמובן, הסכים. זכיתי לראיון מאלף של אחד מאושיות העיתונות הישראלית היום. אחד אשר מחובר בטבורו עוד מלידתו, למרות שלא ידע זאת, למכבי יפו המיתולוגית, אחד ממייסדי המיזם הנוכחי וחבר ההנהלה בעבר המגדיר את עצמו כיום: "אוהד המקורב להנהלה".

מכבי יפו ממתי ולמה דווקא?
מתחילת שנות ה-80. דייג אוהב דגים? בולגרי אוהד מכבי יפו.
הפירוק? סוג של שבר?
"הייתי בשיא הקריירה שלי וזה עבר לידי. כתבתי איזה מאמר נוגה פלצני אליטיסטי ועד היום אני מתחרט שלא נכנסתי לעובי הקורה. אולי היה אפשר לעשות משהו. פיציתי את עצמי בכך שהייתי שותף פעיל להקמת המועדון החדש".
ההקמה מחדש. אירוע מכונן?
לגמרי. עד כמה שזה קל להקים מועדון, הכל יחד ובפרט העובדה שזה המועדון שלך שלא היה קיים ופירקו אותו רשעים. כל זה הפך לימים שלמים של התרגשות שלא חולפת.
בתור אוהד ורק בתור אוהד, האם אי עלייה חלילה ללאומית תהיה כישלון?
"לא. אני לא מכיר מישהו שיגיד על קבוצה שעלתה שתי ליגות מרגע הקמתה ולא הצליחה לעלות בשנה השלישית, שהיא נכשלה. אגב, אתה שואל אותי על עליה לליגה לאומית, שם פורקנו כשאנחנו שבוע לפני יום ההולדת השלישי שלנו. זה הזוי".
אכן. אני זוכר את השיחה הראשונה שלנו.
"סידרת לנו משחק נגד פרדסיה. איפה פרדסיה ואיפה אנחנו היום..."
בתור אחד המייסדים, האם לדעתך המועדון הולך בדרך הנכונה?
"כל הזמן יש מה לשפר. יש ויכוח תמידי אם זה מהר מדי או פחדני מדי. אחד האנשים החשובים במיזם הזה הוא הספונסר והנשיא המיועד, אלי קאליש והוא אמר לנו פעם: "יצרנו מפלצת". וזה מה שמפחיד - שהוא צודק. צריך לשמור על פרופורציות ולדאוג כל הזמן שלא ייוצרו התנאים שחיסלו את המועדון הקודם"
הרגע הגדול שלך במיזם? ברמה האישית.
"הניצחון על קרית שמונה בגביע. בכיתי כמו ילד. אירוע בלתי נתפס מההתחלה ועד הסוף. קבוצה שלא מנצחת את עוצמה ועוברת בקושי בפנדלים את יצ'לאל יוצאת מקרית שמונה, שלפני שבוע הובילה את הליגה הלאומית, בלי שער חובה ועם כרטיס לשמינית הגמר אתה יודע מה, הרבה אנשים לא הופתעו ולכן זה הרגע הכי גדול במיזם. שזה נראה טבעי.
אתה היום יושב ביציע. אנשים מבקשים ממך לחזור לקחת חלק פעיל?
"כן. אני לא יכול וזה התשובה הכי אמיתית שאני יכול לתת. הציעו לי כמה קבוצות, אחת בליגה א' ושתיים בליגה ב' לקחת את המושכות. אני פשוט לא יכול. אין בזה תהילה וחוץ מזה - לא מפסיד משחקים של מכבי יפו".
המיזם יגשים את עצמו כשיפו תשחק בליגת העל? או שעצם ההקמה מחדש היא ההגשמה?
"שאלה מצויינת. אני חושב שעצם ההקמה מחדש זו ההגשמה. כל השאר זה בונוס. העובדה שיש לאן לבוא ביום שישי ושילדי טרום ב' או ילדים א' או נערים ב' מתכנסים לפני משחק בשבת בבוקר וצועקים יחד "היידה בי היידה בו היידה מכבי יפו", אומר שאנחנו פה. כל היתר, יבוא.
בוא שנייה נחזור להתחלה. כאילו כל השלוש שנים האלה לא היו. עצם ההקמה. גחמה של כמה משוגעים, רצון של הרחוב, כמיהה לעבר, שליחות. איך ראיתם את זה?
"דינמיקה של התרחשויות. שיר שיצא לרדיו, רצון ללכת בדרכה של קטמון, רכישת הזכויות, חשיפה. שיחק לנו המזל. אחר-כך הכל כבר באמת היה שליחות"
בתור אחד שכתב את "ספר המלכים" על 100 הכובשים הגדולים בתולדות ליגת העל ומכיר היטב את הכדורגל הישראלי היכן אתה ממקם את השפעת הליגות הנמוכות?
"הליגות הנמוכות לא השפיעו על הכדורגל הישראלי, הם הכדורגל הישראלי בעצמו. הליגות המקצועניות זה סניף של אירופה, זה משהו שאנחנו לא מנוסים בו. כדורגל מתחיל בשכונה, כדורגל זה השכונה, כדורגל זה שכונה. כדורגל ישראלי".
עכשיו גם הגיע זמן הנוסטלגיה, כזו שרובינו בני ה-35 פלוס (אולי פחות) חולמים שתחזור שוב.
"מגיל 10 הייתי מגיע בשבת ב-10.30 בבוקר למגרש הישן של הפועל בת-ים ששכן מול מלון 'פאן אמריקן', עולה על שבר בחומה ורואה את בת-ים של אלי מכלוף ועמי סולומונוביץ' וליאון בז'רנו ואלי לוי מנסה להגיע לליגה הלאומית, אז הליגה הראשונה. זה היה ליגה א' וזה היה בדיוק כמו היום וזה היה כיף. על יציעים מעץ שאם הייתי קטן ורזה מדי הייתי יכול ליפול בין הספסלים. שם הכרתי לראשונה קבוצות כמו הפועל רמלה, הפועל מרמורק, מכבי שעריים, הפועל בית שמש".
אם היית יכול להקים כל מועדון עבר. את מי היית מקים?
"את כולן. כולן חסרות. שמשון ת"א ובית"ר ת"א והפועל יהוד והפועל לוד והפועל בת-ים והפועל חולון ובית"ר ב"ש והפועל טבריה. הייתי בקרית מלאכי ביום שישי והיה נדמה לי שהקבוצה תלושה מהקהל, שזה לא קהל אותנטי שלה. זה מחיר קריסת המועדונים בפריפריות. כולם אוהדי בית"ר או מכבי חיפה, כמו שחלק מאוהדי יפו עברו לאהוד את הפועל ומכבי ת"א. הלוקאל פטריוטיזם גווע. בגלל זה אני מעריך מאוד את הפועל קטמון. הם כולם אוהדי הפועל ירושלים. הם בחיים לא יבואו לעודד אותנו במאבק העליה מול הפועל ירושלים. אלה אוהדים אמיתיים".
אם הוא גווע, הווה אומר שהכדורגל יישאר נחלתן של הערים. הפריפריות ימשיכו לדשדש
"אני מקווה שלא. המונח מדן ועד אילת קיבל משמעות בעונות האחרונות. קבוצה מגבול לבנון נמצאת בצמרת הליגה הראשונה וקבוצה מגבול מצרים נמצאת בצמרת הליגה השלישית. יש קבוצה מהמגזר כמעט באופן קבוע בליגת העל, שתי קבוצות משפלת החוף הדרומית, שלוש קבוצות ממפרץ חיפה. בליגה השניה שולטות הקבוצות מהשרון וגם שם יש ארבע קבוצות מהמגזר. הפילוח מרגש"
ריגוש. הפועל ת"א בליגת האלופות או מכבי יפו-בני שפי?
מכבי יפו. חד משמעית. כל היתר בטל בשישים. חוץ מזה זה גם חינם. אני בולגרי, לא לשכוח.."
ואם לא מכבי יפו?
"אין דבר אחר חוץ מזה. לפחות לא משהו שירגש אותי. נבחרת ישראל במחשבה שניה. הם גם משחקים בלבן..."