קולות מהיציע: "ליגה א' דרום – ההצגה הכי טובה במדינה"

אורי קוטלרסקי (מהאלבום הפרטי) אורי קוטלרסקי (מהאלבום הפרטי)
המדור החדש של 'דאבל פס': קולות מהיציע ההזדמנות שלנו לארח אתכם, האוהדים, לכתוב טור דעה על כל שעולה על ליבכם. אם גם אתם רוצים להיות חלק, מוזמנים לחפש אותנו ברשתות החברתיות של 'דאבל פס'. והפעם: אורי קוטלרסקי חבר בוועד המנהל של בית"ר נורדיה ירושלים

 למי שעוד לא טעם מליגה א' דרום, הכותרת הזו נשמעת די הזויה וקצת מנותקת. אבל האמת? כמעט כל אוהד שהספיק להתענג על הבורות במגרש באזור או על האננסים בדרך למשחקים בבקעת הירדן יודע בדיוק למה הכוונה.

בליגת העל, ובוודאי שבליגה לאומית, מסתובבות להן כל מיני קבוצות כדורגל, אבל לא מעט מהן הן רוחות רפאים - שאריות זיכרון מעבר מפואר - עם יציעים מלאים בעיקר בקרובי משפחה של שחקנים וללא שום תחושת שייכות. ומראות כאלה בעיקר מרחיקים אנשים ממגרשי הכדורגל. בעולם שבו שחקן מנשק בוקר אחד את המנורה, ולמחרת מסמן את הפטיש והמגל על כתפיים של אוהדים בצבע קצת שונה (בשונה מאיתן אהרון - שלאורך קריירה שלמה לובש את מדי כפר שלם), רואים סימפטום של בדיוק מה שחסר לכדורגל הישראלי. אני מדבר על אותה אווירת שייכות וגורל משותף של מאות אוהדים, שאפשר לראות בקבוצות בליגה א'.

זה לא שבליגה א' לא מסתובבות גם קבוצות מיסטיות שכאלה, בלי עתיד, בלי תקווה ובלי חלום, שהאוהד המרכזי שלהן הוא כלב בוקסר. אבל חלק לא מבוטל מהליגה הזו הוא אמוציונלי, עם קהלים שהולכים אחרי הקבוצות לכל מגרש מוזר עד כדי מגוחך ככל שיהיה.

קבוצות כמו:

שתי הרחובותיות - הפועל מרמורק, האצולה האדומה, ומכבי שעריים, השערוקים הכחולים.
שתי האשדודויות - עירוני ואדומים אשדוד שקמו מחדש כתיקון לאיחוד המיותר בעיר.
מכבי קביליו יפו - מכבי יפו בעטרתה המחודשת.
הכח עמידר רמת גן – הצעירה והמרגשת שמצליחה כבר שנה שנייה ברציפות להישאר בצמרת להפתעת שאר הליגה.
ובית"ר נורדיה ירושלים – קבוצת האוהדים שקמה כתגובה לאירועי עונת הצ'צ'נים ושריפת בית וגן.

כל אלה ואחרות נותנות תקווה לליגה הזו ולכדורגל הישראלי, כאשר המפגשים ביניהן הם הרבה יותר מעוד משחק, אלא מלחמת עולם כל פעם מחדש. בוודאי יסכים איתי כל מי שאי פעם היה בדרבי הרחובותי או האשדודי, ובמפגשים בין הקבוצות האשדודיות לירושלמית. אפילו אוהדים מזדמנים יכולים לראות שהמפגשים האלה הם הרבה יותר מסתם כדורגל - אלה מפגשים שלא ניתן לתאר במילים על דף, אלא רק להרגיש אותם.

יש לנו ליגה נהדרת.

הכותב הינו אוהד בית"ר ירושלים מלידה ועד היום, וחבר הוועד המנהל של בית"ר נורדיה ירושלים.

רוצים גם לכתוב ב'קולות מהיציע'? מוזמנים לפנות אלינו ברשתות החברתיות של 'דאבל פס' ואולי גם אתם תהיו חלק!


 

תגובות

+ הוסף תגובה
1
לשנות את החוקים
(רמי שערוקי: 08:40 11-12-2019)
זה מה שאני טוען.המעבר הקל ואי הגבלת ההעברות ביטלה את השייכות לסמל של שחקנים,וגם צמצמה את חלון ההזדמנויות לשחקני הנוער,שהרי אם היתה הגבלת העברות לא היתה ברירה אלה לתת לשחקני נוער הזדמנות
2
יאללה כפר שלם
(א.ש.ט. אוהד הכפר: 09:03 11-12-2019)
הערה קטנטנה לפוסט המקסים של אורי... איתן סמיר אהרן האגדי שיחק כמעט בכל הקריירה שלו בכפר שלם למעט עונה אחת או שתיים במכבי השקמה רמת גן... יאללה הכפר...
3
שכחת את מכבי יבנה
(יבנה: 11:15 11-12-2019)
מה איתנו
5
מילים לעניין
(ראובן: 16:50 11-12-2019)
אהבתי את מה שכתבת. זה כדורגל של העם ולא של אוליגרכים ולכן כייף לראות.
6
אחלה טור אבל
(אסף הדר: 20:49 11-12-2019)
חבל שהקהל שלך מייצג את כול מה שפסול בחברה הישראלית...גרמניה הנאצית הייתה קיימת פעם אחת והספיק לכולנו, אין צורך להדמות להם
7
מכבי יפו
(יוסי: 23:55 12-12-2019)
שמשון קבוצת אל הנפט האמרויותי, עוד תפתיע
8
ליגה א
(ניסו: 20:44 19-12-2019)
ליגה א זה נוסטלגיה איזה קבוצות שיחקו בליגה א בשנות ה70 כל משחק פיצוץ הפועל לוד הפועל יהוד שערים מרחוק נס ציונה שתי קבוצות מרמה באר יעקב כל משחק היתה מקבל מכות שם מתגעגע
9
פשוט לא היו להם יחסי ציבור/סוכן/או התחלה בקבוצת נוער של הגדולות עים עסקן ששומר עלהם..
10
מה עם ירמיהו חולון
(אילן: 23:12 08-01-2020)
הפתעת העונה מקום שני

סקר דאבל פס

משבר הקורונה כאן אבל לאן הכדורגל שלנו הולך?