הטור הזה אינו קונטרה לזו של רז זהבי על יפו. הוא תוכנן עוד מיום שישי האחרון אחרי המשחק של הפועל ירושלים בנחלת יהודה. למרות שאנחנו רק במחזור ה-13 המשחק הזה המחיש יותר מכל את הקלישאה: "מזל של אלופים". בינתיים הוא של הירושלמים או יותר נכון של לופא קדוש.
דקה 70, ירושלים מפגרת 1:0. יד, פנדל ואדום לאלירן זראי. "אם זה גול הפועל ירושלים עוד 100 שנה לא חוזרת", אמר אחד מאוהדי נחלת. רפי כהן עוצר. שלוש דקות אחרי זה ירושלים משווה. השיא היה בדקה ה-90. אז נכנס הילד, אלעד מעיין לחילוף של בזבוז זמן. האמנם? דקה 93 הוא מבקיע את שער הניצחון. A new ass is born.Lufa's ass (תחת חדש נולד. התחת של לופא).
הוכחה נוספת קיבלנו 4 ימים מאוחר יותר, בגביע. פיגור 2:0 בכרמיאל, המקומיים שולטים. שופט לא שופט, אדם מזרחי משווה שלוש דקות לסיום, מזרחי מנצח גם בהארכה אחרי שכרמיאל/צפת חזרה ל-3:3.
במהלך משחק קדוש כמעט ולא קם ממקומו. גם שהקבוצה בפיגור ומשחקת רע. על הרקע הזה רצות הרבה בדיחות על האיש. את האחרונה שמעתי ביום שישי האחרון: באימוני הפועל באר שבע השחקנים היו מקפידים לשמור על השקט "כדי לא להעיר את לופא". הוא אשכרה היה נרדם.
הסוד שלו הוא שלוות הנפש. גם אחרי ההפסד למכבי יפו הוא היה רגוע וסבלני. היה לי את הכבוד לראיין אותו וכן, זה כבוד גדול. איתרע מזלי והמקרופון לא עבד. לא התביישתי וביקשתי לחזור על הראיון. הפסד לא הפסד, קדוש בחצי חיוך ועם ביס של סנדביץ' בפה, קם ועשה את הכל מהתחלה. ספק אם מאמן אחר שהפסיד במשחק עונה היה מסכים לעשות את אותו הדבר.
כשהפועל ירושלים החתימה אותו בקיץ נזכרתי במירו בן שמעון בקטמון בגלגול הקודם שלה לפני 4 שנים. מאמן שלא הכיר את הליגה, הביא שחקנים שלא היו מתאימים והתרסק. הייתי בטוח שהנה שוב זה קורה ושוב לקבוצה ירושלמית. נגד נחלת ראיתי את הקבוצה בפעם הראשונה ונזכרתי (להבדיל אלף אלפי הבדלות) ביובה שביקרה כאן בליגת האלופות.
חצי שעה לפני המשחק, שעה ששחקני מכבי חיפה עוד מתחממים ירדו הטורינזים לחדר ההלבשה. הם חזרו רק לפני השריקה כי לא הייתה להם ברירה. הם היו צריכים להצטלם.
במשחק בנחלת אותו דבר. שחקני נחלת כבר היו על כר הדשא מתחממים. שחקני ההרכב הראשון של ירושלים היו ספונים בחדר ההלבשה. רק שריקת השופט הזכירה להם שהמשחק עומד להתחיל.
שאננות? גאוותנות?, לא!! מקצוענות. שלוות נפש היא ה-א'-ב' של הכדורגל, קדוש הוא המאסטר בתחום. לקח לו קצת זמן אך הוא הצליח להעביר זאת לשחקניו. אתה יודע שאתה יותר טוב, כנראה שגם תנצח. כך הפועל ירושלים. הם פשוט יותר טובים, נקודה.
בגיל 71 (כמעט) יחגוג המאמן הוותיק, 35 שנות אימון ואם לא יקרה משהו מאד בלתי צפוי, עם עלייה לליגה הלאומית. עוד סימן ברזומה העשיר שלו. אנחנו נהיה שם שזה יקרה.
תגובות
+ הוסף תגובה