קטמון ועוד 15 בדרום ב' . איתמר יחיא

את סיכום הסיבוב המחוזות הדרומיים של ליגה ב' בחרנו לעשות יחד. שניהם שייכים בגדול כל אחד לשתי קבוצות. בית"ר כפ"ס ומחנה יהודה בדרום א' שפתחו פער משמעותי מיתר הקבוצות והפועל קטמון ומכבי שעריים בדרום ב' שמתחילות לברוח לליגה. כל היתר יאבקו על מקומן בפלייאוף העליון ונגד הירידה לתחתון.
אם בדרום א' מרכז הטבלה ומטה הדיין מטושטש בדרום ב' הוא נראה די ברור. מקומות 3 עד 8-9 יאבקו על הפלייאוף העליון כשהיתר נגד הירידה לתחתון. יורדת בטוחה כמעט יש והיא עירוני רמלה, הסיפור העצוב של ליגות ב'. גם מבשרת ציון בדרך לשם אם לא יקרה נס.

נתחיל בדרום א' עם קצת סטטיסטיקה:
שערים: 378. ממוצע של 25.2 למחזור. 3.15 למשחק.
מלך השערים: משה אסולין מבית"ר כפ"ס עם 17 כיבושים. כמעט שליש מכלל השערים של הקבוצה.
התוצאה: 1:7 במחזור ה-12 של בית"ר כפ"ס על אורנית.
הכי הרבה שערים למשחק: 8. חוץ מה-1:7 של כפ"ס על אורנית היא גם השיגה 2:6 על פרדסיה במחזור הראשון אותה תוצאה שהשיגה אזור על אורנית ה-9.
הכי הרבה שערים לשחקן במשחק: 4. משה אסולין מול פרדסיה.
המוצהב: עלא סעדני מהאורתודוכסים יפו עם 10 צהובים. מורן קצר מאורנית ודורון דריי מכפר קאסם לא מפגרים הרבה אחריו עם 9.

מחולל פלאים עם עשירית תקציב של כפ"ס. עובד לוי (צילום: אלון יהודיוף)

בקטנה:
הסיפור הכי הזוי של הליגה היה במחזור ה-7. הפועל אזור אירחה את אור יהודה והוליכה בבטחה. בדקה ה-60 הכניסה את ליאור סוויסה כמספר 10 אולם בטופס נרשם גיל אמרן שכלל לא נכח במגרש. אזור הועמדה לדין משמעתי וספגה הפסד טכני, 0:3. עד היום לא יודעים להסביר בקבוצה מה קרה...
סיפור נוסף הוא זה של הקטטה הגדולה שפרצה בסיום המשחק בין בית"ר כפ"ס לכפר קאסם (2:3 לכפ"ס) מה שעלה לכפר קאסמים באיבוד הביתיות עד תום העונה ובהפחתת ארבע נקודות ליגה שהופחתו לשתיים אחרי ערעור לעליון.
השלישי הוא סיפור השיפוט ההזוי של סהר ביטון במשחק בין מחנה יהודה לשיכון ותיקים. השיא היה כשהחליף במחצית את הצדדים של הקוונים מה שעלה לו בנזיפה מאיגוד השופטים.

המיוחדים:
סניף הפועל פ"ת: אט אט פתחו במחנה יהודה סניף של וותיקי הפועל פ"ת. זה התחיל ביוסי רוזן והסתיים במוטי קקון (העיט) מי הבא בתור? גיא לוי??
המחלקה הגריאטרית: יאיר שמחון שבעונה שעברה נראה כי גמר את הסוס חזר בגדול כשהצטרף לבית"ר כפ"ס. שמונה שערי הליגה שכבש בהחלט שמו את הקשר ראשון בקטגורית המתקמבקים.
תחנת רכבת: בית"ר פ"ת הייתה הקבוצה שהחליפה הכי הרבה שחקנים העונה. שחקנים, הצטרפו, עזבו וחזרו. מעניין עוד כמה שחקנים אפשר לצרף עד סוף השבוע..

חשבו שגמר את הסוס. יאיר שמחון (צילום: דני מלניצקי)
התופעה: חילופי מאמנים. לא פחות מ-9 מאמנים בליגה סיימו את עבודתם עוד לפני הסיבוב הראשון. הגדילה לעשות בית"ר ר"ג שהחליפה כבר שלושה מאמנים. רפי יצחקי, יעקב כהן צדק וזה הנוכחי, עוזי אוטצ'י. האם לגרנט יש אופציה במקום ווסטהאם?
חוסר יציבות: בני יפו מוליכה חזק בקטגוריה עם 7 ניצחונות ו-7 הפסדים. בשום שלב לא הצליחה הקבוצה להשיג רצף של יותר משני ניצחונות. התיקו הראשון שלה היה אגב, במחזור הנעילה, בדרבי נגד האורתודוכסים.
אופטימיות: למרות המיקום מאמינים באורנית כי הקבוצה תשרוד בליגה. לא רק מאמינים - משוכנעים. אולי בעזרת המזוזות החדשות שהתקינו בחדרי ההלבשה.

אוהב רק את כפ"ס. משה אסולין (צילום: משה סראג')
הנבחרים:
המאמן: עם כל הכבוד לחיים סירוטקין ששומר על שקט ועושה עבודה טובה בכפ"ס יש את עובד לוי מאמן האורתודוכסים יפו. עם עשירית התקציב (אולי אפילו פחות) ממשיך המאמן את המומנטום של הקבוצה שהשאיר בעונה שעברה בליגה ומוליך אותה למקום הרביעי המכובד. לשיאה הגיעה הקבוצה בניצחון הגדול, 0:3 באזור. עם האוכל בא התיאבון...
הקבוצה: מחנה יהודה היא הקבוצה הכי יציבה בליגה. סיבוב שלם ללא הפסד מציב את שחקניהם של טל לוי ושלומי דוד במקום השני, רק נקודה מבית"ר כפ"ס. בכפ"ס מוכנים להשלים עם הענקת התואר הזה למחנה בתנאי שהמצב בטבלה לא ישתנה עד סוף העונה.

השחקן: כנראה שרק בכפ"ס יודעים להוציא ממשה אסולין את המיטב. 17 שערי ליגה מדברים בעד עצמם.
חזר לעצמו: שוהם צברי ממחנה יהודה משחזר את העונה הגדולה שלו לפני ארבע שנים.
האכזבה: למישהו יש ספקות? הפועל אזור בהפרש קטן מאד מכפר קאסם. שתי קבוצות שבנו על העלייה ומצאו את עצמן מתפללות לפלייאוף עליון.
הנבחרת:
שוער: אליאס רן (מחנה יהודה)
מגן ימני: ניסן ספיר (מחנה יהודה)
מגן שמאלי: מור זאבי (מחנה יהודה)
בלם אחורי: ניר טואף (בית"ר כפ"ס)
בלם קדמי: פארס משעל (האורתודוכסים יפו)
קשרים: עלא סעדני (האורתודוכסים יפו), רמי צבי (מחנה יהודה), דודי בכר (בית"ר כפ"ס)
חלוצים: משה אסולין (בית"ר כפ"ס), שוהם צברי (מחנה יהודה), רועי אלקריף (בני יפו)

לסיכום:
נוותר על התחזית - היא דיי צפויה.

ליגה ב' דרום ב', סטטיסטיקה:
שערים: 371. ממוצע של 24.73 למחזור. 3.09 למשחק.
מלך השערים: שי אהרון מהפועל קטמון עם 13 שערים. מייד אחריו, חברו לקבוצה, כפיר מלול ואייל דיין ממרחבים.
התוצאה: 0:7 במחזור ה-15 של קטמון על עירוני רמלה.
הכי הרבה שערים למשחק: 8. 2:6 למ.ס. ב"ש על הפועל רהט.
הכי הרבה שערים לשחקן במשחק: 4. אלון אסרף ממבשרת בניצחון 2:5 על צעירי רהט. עמי ועקנין מגבעת זאב בניצחון 1:4 על עידוני שדרות במחזור 15.
המוצהב: הישאם אלקרנווי מצעירי רהט עם 8 צהובים.

בקטנה:
אין ספק שסיפור המגרשים ברהט נמצא במקום הראשון. אפילו הדרבי נערך ללא קהל בשעריים. נקווה שמישהו יתן על כך את הדעת.
במקום השני נמצא סיפור החומוס של יו"ר מבשרת, יוסי בן גיגי. למי שלא זוכר, היו"ר שנותר ללא כסף למשכורות הציע ספק בצחוק - ספק ברצינות לפצות את שחקניו בארוחות חומוס. אצל איזה אבו שוקרי?
גם סיפור התאונה של שחקני האורתודוכסים לפני המשחק עם מעלה אדומים תפס כותרות והסתיים בסופו של דבר בבית הדין העליון שפסק על ניצחון טכני למעלה. עד היום מנסה יו"ר לוד לתפוס את מאמן מעלה בטלפון כדי לדחות את המשחק החוזר..

הקהל הנבחר. אוהדי קטמון (צילום: יואב מלכה)

המיוחדים:
הקהל: יש למישהו ספקות לגבי הנבחר? הקהל של הפועל קטמון כמובן. מקפידים לנדוד אחרי קבוצתם לכל המגרשים. בליגה א' כבר מחכים..
הקמבק: פתיחת עונה קטסטרופלית הייתה לאורתודוכסים לוד אולם דווקא הרגע הכי נמוך שלהם בהפסד הטכני למעלה אדומים היה הרגע המכונן. מאז הם עם הפסד בודד (לקטמון) ב-10 המשחקים האחרונים. הקרדיט לעופר טלספפה. הפאפה (אבא) החדש של השחקנים.
ההתרסקות: ממרומי המקום השני וההפסד בפלייאוף התדרדרה עירוני רמלה למקום האחרון בליגה עם נקודה אחת בודדה. האיחוד עם בית"ר/שמשון וחוסר הוודאות בתחילת העונה פירק את הקבוצה לגורמים. דבוש מהפועל רמלה כבר מחכה לדרבי בכיליון עיניים.

פתח באיחור וסיים כמלך השערים. שי אהרון (צילום: בועז רביד)
זיגזג: עד היום לא מוכנים לשמוע את השם של משה סלמי בגבעת זאב. את העונה פתח שם, לא הסתדר מהבחינת השעות וחזר הביתה, למעלה אדומים. כמו שנאמר: היום אני פה - מחר אני לא..
פוליטיקה בשקל: מ.ס. דימונה היא הקבוצה הכי פוליטית בליגה. כולם בוחשים בקלחת ומי מפסידה? הקבוצה. חומר שחקנים יש, פוטנציאל יש. בסוף יהיה פלייאוף תחתון..
הנבחרים:
מאמן: מנחם איריס. כנראה שלא לאמן תקופה רק עוזר. המאמן הוותיק לקח את שעריים וכמעט ללא שמות מפוצצים מלבד ארז ירימי ומוסא בן חיים שהצטרף בהמשך מוליך אותה למקום השני ולתואר הקבוצה היחידה שעוד יכולה לאיים על קטמון.

לא לאמן תקופה רק עוזר. מנחם איריס (צילום: שמעון לוי)
מקום שני: עופר טלספפה שהגיע בתור מאמן חירום לאורתודוכסים לוד במקומו של מוטי לוי שנפצע בתאונת דרכים ומאז הוא עם הפסד בודד ונקודה מהפלייאוף העליון. כל מילה מיותרת.
הקבוצה: איך אפשר להתווכח עם הטבלה? פתיחה צולעת משהו הפכה את קטמון לטובה יותר.
השחקן: לעיתים מאד רחוקות בוחרים בבלם כשחקן הסיבוב. לא בכדי היה יבגני גופמן ההחתמה הראשונה של ליאור זדה בקיץ.
חזר לעצמו: ארז ירימי שדומה כאילו הוא סוחב את מכבי שעריים לבד על גבו. נראה אם זה יספיק לסיבוב השני.
האכזבה: כאן היינו חלוקים אך הפור נפל על מ.ס. ב"ש שבנתה סגל לפלייאוף עליון ובינתיים מדורגת קרוב לתחתון. גם הפועל רהט שפתחה מצוין את העונה היא אכזבה אם כי ממנה לא ציפינו בתחילת העונה. גם בני יצ'אלאל היא סוג של אכזבה לפחות מבחינת הפוטנציאל שיש לה.
הנבחרת:
שוער: עומרי בן דוד (שיכון המזרח)
בלם אחורי: יבגני גופמן (הפועל קטמון)
מגן ימני: ויטל אלדבח (מכבי שעריים)
מגן שמאלי: רותם מיטב (עירוני שדרות)
בלם קדמי: רועי בניאן (האורתודכסים לוד)
קשרים: עדי מרציאנו (הפועל קטמון), שי אהרון (הפועל קטמון), עמי ועקנין (גבעת זאב)
חלוצים: כפיר מלול (הפועל קטמון), אייל דיין (הפועל מרחבים), ארז ירימי (מכבי שעריים)

לסיכום:
הפועל קטמון ועוד 15. שעריים ועוד 14. רמלה יורדת לליגה ג'.