שחקני נוף הגליל וירושלים (מאור אלקסלסי)
מאת: לירן דורף | 26.09.20 | 15:51
הפועל פתח תקווה מפנימה את מצבה, איכסל בורחת מהתחתית והבאלגן באום אל פאחם החל מוקדם מהצפוי. סיכום המחזור בשלוש אנקדוטות
המחזור החמישי והאחרון בתקופה הקרובה לאור הסגר הסתיים, והוציא את הקבוצות לפגרה מאולצת אך עם המון תובנות.
אז מה היה לנו? הפועל רמת גן מטפסת לראש הטבלה עם נצחון קליל על הקבוצה החלשה בליגה (לפחות כעת), הפועל כפר שלם, כשעומר בוארון כובש צמד בכורה ומשאיר את השער היפה במשחק לוובה בראון. בעלי הבית אביחי יחיא ואיתן אהרון שאף שיחק אתמול, צריכים להתחיל לחשוב איך מוציאים את העגלה מן הבוץ שכזכור, מאמנה עומר פרץ עזב שלשום את הספינה הטובעת, לאחר שהבין כי בסגל הזה יהיה לו קשה מאוד לשרוד את עונת הבכורה של המועדון בלאומית.
רמת השרון חזרה למימדיה הטבעיים עם הפסד כואב להפועל רעננה שרשמה ניצחון בכורה בליגה משער של הרכש החדש, בנג'מין קוקו. גל כהן וההנהלה עדיין מפנטזים על עלייה אך ביכולת הנוכחית ועל אף הנצחון אמש, אין לה שום סיכוי להיות פקטור אמיתי בצמרת הגבוהה.
נס ציונה כבר הריחה ניצחון בכורה (צמד של דור גלילי) אך כהרגלה כשלה בהגנה וספגה פעמיים מול כפר קאסם (צמד של מור פדידה), מה שהספיק לנקודה בודדת. לגוטמן יש עוד המון עבודה בחלק האחורי שלו אך זה כלום לעומת מה שמצפה לתומר קשטן שקבוצתו פשוט לא ממושמעת טקטית עם ספיגת גול לאחר 40 שניות מהפתיחה ויכולת הגנתית רעה לאורך כל העונה עד כה.
הפועל נוף הגליל והפועל ירושלים סיימו בתיקו מאופס כיאה לסוג של מפגש בין שתי קבוצות שמכוונות העונה הכי גבוה שיש, כאשר הילדים של בית"ר תל אביב /בת ים ממשיכים להציג כדורגל התקפי שכלל מהפך ונצחון על הפועל עפולה עם שערים של אחד הצמדים הקטלנים בליגה, יניב מזרחי וגייאגון פארפה אך המחזור אופיין בשלוש אנקדוטות אחרות לחלוטין.
בין הצלחה לבין כישלון יש אכזבה
שלמה ארצי כתב אי שם בשנות ה-80 את השורה בין הצלחה לבין כישלון יש אכזבה וזה בדיוק המצב כרגע בקבוצה של מסאי דגו.
לא מעט גבות הורמו במלאבס כשבתחזית פתיחת העונה מיקמנו את הקבוצה בפלייאוף התחתון כשהיה ברור כבר אז שללא חיזוק מתאים, הפועל פתח תקווה לא תוכל להתברג בצמרת כפי שהאמינה והצהירה בקיץ האחרון.
אין ספק, התקציב הלא גבוה של המועדון היווה מכשול ראשוני אך בחירת הסגל הייתה רעה מאוד והתבססה בעיקר על שלושה זרים עליהם שם מסאי דגו את כל הז'יטונים שלו. מאז עברו חודשיים, זר אחד כבר שוחרר (קאריקארי), זר שני עדיין לא התאקלם ואף הורחק במשחק האחרון (וידאל) ומהשלישי (טיסדייל) רואים ניצוצות שכרגע לא מספקות נקודות.
לפתח תקווה יש בעיה קשה בחוליית ההגנה כשבמחזור האחרון אחי נצרת במשחק בינוני ומטה שלה, גברה עליה וחשפה את נקודות התורפה שיש למסאי דגו בכל חלקי המגרש. עומר כץ עושה את העבודה בשער, גם פז בן ארי במרכז ההגנה אך שאר הקבוצה טרם הגיעה לעונת המשחקים 20/21.
בצעד נואש אחרון הביאה הקבוצה את שולמייסטר לעמדת המגן השמאלי כשהחלוץ דור מוסקוביץ' ינסה לשחזר את העונה שחלפה בה בלט לטובה בבית"ר תל אביב/בת ים. האם זה יספיק למלאבסים לעשות את קפיצת המדרגה לעבר הפלייאוף העליון? קשה להאמין ואם זה לא יתחבר במהרה לאחר פגרת הקורונה, יצטרכו במועדון להפיק לקחים בהקדם.
חדה כתער
הפועל איכסל סומנה עוד בפגרת הקיץ כמועמדת בולטת לירידה אך מה שעושה שם אלירן חודדה עד עתה, הוא לא פחות ממופלא.
בהסתכלות שטחית על סגל הקבוצה, לא מדובר בכזו שאמורה להיות בתום המחזור החמישי עם 9 נקודות וללא אף הפסד אך תחזיות לחוד ומציאות לחוד.
אז נכון, הדרך עוד ארוכה וסביר להניח כי המועדון יחזור לחלק היותר נמוך של הטבלה אבל הנצחון החשוב על עוד קבוצה שמסומנת חזק לירידה כמו עכו, נותן לחודדה המון אוויר לזמן הקרוב ומי יודע, אם לאחר הפגרה הכפוייה היא תמשיך ביכולת הזו גם מול כפר קאסם וכפר שלם, אין לדעת לאן המסע הזה יגיע.
סבלנות אפס, יכולת אפס
כבר בקיץ היה ברור לכל בעל עניין בליגה הלאומית כי הקדנציה של אבי סבג באום אל פאחם לא תהיה ארוכה אך גם הפסימים בחבורה לא האמינו שבמחזור החמישי ייחרץ גורלו, וזה עוד לאחר שהוא פתח את העונה עם שני נצחונות רצופים.
הבלאגן באום אל פאחם החל כבר לפני שבועיים עם השחרורים של מוניס ועוז ראלי, מה שגרם גם לדובב גבאי לבקש לעזוב כשהבין מהר מאוד את המסלול הלא נכון בו מתעקשת ללכת הנהלת הקבוצה.
באום אל פאחם משחקים במונופול דמיוני, מביאים שחקנים, משחררים שחקנים, אסיפות חירום ומה לא, כאילו מדובר בבאיירן מינכן שנאבקת על כל התארים ולא בקבוצה מהליגה השנייה בישראל שצריכה רק דבר אחד, יציבות.
ההפסד אתמול לראשון לציון החלשה הצית את האש בצורה שכבר לא ניתן לכבותה ולמרות שההתנהלות מאחורי הקלעים השפיעה ישירות על הנעשה בכר הדשא, סבג שילם את המחיר.
הפגרה באה למועדון בזמן ולאחר מינוי מאמן חדש צפוי שוב גל שיחרורים והחתמות של שחקנים, מה שאומר רק דבר אחד, בנייה מחדש של הקבוצה במחזור השישי ועם זה אי אפשר לעלות ליגה או אפילו לדגדג את הצמרת הגבוהה. בעונה שעברה עברו ארבעה מאמנים באום אל פאחם? יש מישהו שמהמר על פחות מזה השנה?
תגובות
+ הוסף תגובה