מסיבה לא ברורה המשחק בין ערד לאילת מכונה דרבי. בכל זאת, מה זה 200 ק"מ בין חברים? רק לשם השוואה, המרחק מערד לכפר-יונה הוא רק 150 ק"מ, והרי גם כפר-יונה משחקת במחוז הדרום. כדורגל, שלא כמו פורנוגרפיה, כנראה אינו עניין של גיאוגרפיה. ומה ראינו ב"דרבי" השבוע? ראינו את ההתקפה המשובחת של אילת, שמפגינה משחק נעים לעין (אם כי לא אפקטיבי כפי שניתן היה לצפות). ראינו את ערד ביום חלש, שבו אפילו השחקנים המובילים היו מתחת לרמתם. ראינו שופט שידע לשרוק רק לכיוון אחד. ראינו שער אחד גלמוד, שמעיד על כך שערד הצליחה לצאת בזול ביום גרוע במיוחד. בסיום אוהדי אילת חגגו עוד שבוע בדרך לפלייאוף (צר לי לאכזב, אבל עם סיומת כזאת ללאומית הם לא יגיעו, ואשמח אם אתבדה). אוהדי ערד התעניינו (כרגיל) בתוצאות התחתית.

כבר בדקה ה-13 היה ברור לאיזה כיוון הרוח נושבת, כאשר מוחמד עמריה נגח למשקוף המקומי. בדקה ה-17 עידו אליהו הפעיל מבער אחורי, הרים כדור נפלא לאבי מלכה, אבל האחרון בעט מקרוב החוצה. בדקה ה-23 השוער המקומי עומרי פולק הדף בעיטה חזקה של אבישי אטיאס, עמריה עט על הריבאונד, ופולק הדף שוב לקרן.

כבר מן הפתיחה ניתן היה להבחין להיכן נושבות הרוחות. אדר זינו  (בלבן) ועומר אבוהדובה (צילום: רונן סגל)

בדקה ה-37 ערד הצליחה לעבור את החצי, ואפילו לייצר התקפה ראויה לשמה. אוהד סעדון, בתוך הרחבה, ראה את הכדור מתקרב לעברו מן הגובה, ובעודו רץ לעברו (בוודאי חושב אם לבעוט או לנגוח), הרגיש את אחד משחקני אילת מושך בחולצתו ומפיל אותו לדשא. השופט, במה שהפך להרגל מגונה, התעלם מהאירוע וסימן לסעדון המופתע לקום.

בעומק תוספת הזמן של המחצית הראשונה, התרחש האירוע של המשחק. בעיטה חופשית לזכות אילת כ-30 מטרים משערו של פולק. עידו אליהו הגביה כדור מדוד לראשו של אדר זינו שהתגנב מאחור ונגח פנימה. קומץ אוהדי אילת שישב ביציע קפץ ממקומו. אוהדי ערד התרגשו פחות, כבר רגילים לספוג בדקות קריטיות.

ערד רגילה לספוג בדקות קריטיות. שחקני אילת שמחים לאחר השער (צילום: רונן סגל) 

המחצית השנייה החלה מאותה נקודה שבה הסתיימה הראשונה. בדקה ה-51 בעט דניאל קהא כדור חופשי שטוח וחזק. עומרי פולק השתטח, תפס את הכדור אבל שמט אותו. מיד החל מאבק איתנים בין ידיו של פולק לרגליהם של כל האילתיים בסביבה, עד שאחת הרגליים אכן הצליחה לבעוט, אבל בפולק.

חילופים הגנתיים. אלירן גבאי (באדום) מנסה להדביק כדור (צילום: רונן סגל)

כדור חופשי לזכות ערד (אירוע נדיר, תודות לשופט). בדקה ה-55 ערד התעוררה, כאשר אלעזר לביא שלח כדור ארוך לסעדון שבעט החוצה. חמש דקות לאחר מכן כדור רוחב של לביא הגיע לערן בן-הרוש שפרץ משמאל והכניס כדור לאלירן גבאי, שהחמיץ. לאחר החמצה זו ערד נעלמה לחלוטין. אילת תקפה ותקפה, אך לא הצליחה לסכן באופן משמעותי את שערו של פולק. אפילו כאשר אבי מלכה מצא את עצמו מול פולק, אייל עבד הגיח מאחור ופשוט "קטף" את הכדור מבין רגליו של מלכה המאוכזב.

החוד האילתי היה חלש. עידו אליהו (בלבן) ושמעון סיבוני (צילום: רונן סגל)

מאמן ערד דני וקנין, כהרגלו, ביצע חילופים הגנתיים כדי לשמור על ההפסד "המכובד". בדקה ה-86, במרכז המגרש, ניסה אלעזר לביא לעצור התקפה אילתית נוספת. אחד מאנשי ערד שעמד מחוץ למגרש הציע ללביא "תפרק אותו". לביא, בחור ממושמע, פירק אותו וראה את האדום. התסכול מהמשחק החלש של חבריו (כרגיל, לביא היה הבולט מבין שחקני השדה) כנראה הכריע אותו.

ערד נעלמה לחלוטין. ניר חזות (צילום: רונן סגל)

עם הישמע שריקת הסיום הלכו שחקני אילת לחגוג עם אוהדיהם ואילו שחקני ערד הלכו להתווכח עם השופט כשבמהלך אותו הויכוח ספג אייל עבד את האדום. בדרך-כלל אני נותן לשופטים ליהנות מהספק ולא מאשים אותם בחד-צדדיות, אבל הפעם השופט פשוט לא השאיר מקום לספק. ובכל זאת, כאשר קבוצה בקושי מסוגלת לייצר ארבעה מצבים במשחק ביתי, היא לא יכולה לבוא בטענות כלפי השופט.

מהומה בסיום. שחקני אילת חוגגים את הניצחון (צילום: רונן סגל)
בסיום אמר מאמן אילת, איברהים אבורקיק לכתבנו רונן סגל: "אני כל פעם מנצח פה 1:0. ביטלנו את ערד לגמרי. במחצית הראשונה הם לא הגיעו אפילו למצב אחד, וגם במחצית השניה כמעט לא סיכנו אותנו ויש להם דווקא חומר שחקנים מצויין".
אגב, המאמן האילתי קיבל השבוע מינוי לסקאוטר של נבחרות הנוער של ישראל..

הסקאוטר החדש של נבחרות הנוער של ישראל. איברהים אבורקיק (צילום: רונן סגל)
ערד: עומרי פולק, עבד א-רחמן אבו-סהיבאן, אייל עבד, עומר אבו-הדובה (79, יצחק ביטון), מור סולומון, אלעזר לביא (86, הורחק), ערן בן-הרוש, ערן סוויסה, אלירן גבאי (67, גד עובדיה), ניר חזוט (46, שמעון סיבוני), אוהד סעדון.
אילת: נתנאל בן-דהן, ליאור עמאר, ערן מזרחי, סאמר סרחאן, יוסי בן-שמואל (77, לי זלייט), מוחמד עמריה, אבישי אטיאס, עידו אליהו, דניאל קהא (93, אדם דדון), אדר זינו, אבי מלכה.
שפט (חלש ביותר): אלירן בן-סימון, לעיני כ-100 צופים בערד.