חזר מהרחקה להנהיג את הקישור אבישי אטיאס(בלבן)

מי היה מאמין לפני פתיחת העונה כי במחזור ה-19 תיפגשנה בני אילת וקרית מלאכי שהן מדורגות במקומות הבאים אחרי המקום הראשון. שתיהן כבר מזמן הפכו לקבוצות צמרת לגיטימיות ואף אחד כבר לא מרים גבה ממיקומן הגבוה. לעלייה כנראה שזה לא יספיק, אבל את הכבוד של הליגה שתיהן כבר הרוויחו ומי שהרוויה יותר היא הפועל ירושלים שברחה היום ל-6 נקודות.
כיאה למשחק צמרת גדשו את מגרש החוף הצפוני של אילת לא פחות מ-1,000 צופים כולל כ-100 מקרית מלאכי שניצלו את המשחק כדי לנפוש בעיר הדרומית.
אל ההרכב של המקומיים חזרו המורחקים אבישי אטיאס והשוער, נתנאל בן דהן שבמחווה מרגשת הדפיס על אפודת השוער שלו את תמונתו של גלעד שליט. מנגד, נעדר דניאל קהא המוצהב. מלאכי עלתה בהרכב כמעט זהה לזה שהפסיד בירושלים למעט דקל כחלון שהחליף את קובי ועקנין.

  סרחאן מתקל את יניב אופיר ממלאכי מזרחי משקיף מאחור(צילום מאיר אוחיון)

הפתיחה הייתה שייכת כולה לבני אילת שהייתה נמרצת יותר וביקשה להכריע את המשחק כמה שיותר מהר. כבר בדקה ה-8 הקשית אדר זינו (המצטיין במגרש) לעידו אליהו שבנגיעה גאונית מסר לאבי מלכה שעקף אותו והאחרון מול בן ישי בעט לפינה השמאלית של השער, 0:1 מהמם לאילת.

   אליהו בדרך לשער יניב בן ישי מצליח לעצור אותו.(צילום מאיר אוחיון)

גם לאחר השער המשיכה אילת לשלוט כשמלאכי נראתה עדיין בהלם והתקשתה לבצע מהלכי כדורגל פשוטים. אילת הפעילה לחץ על מרכז השדה של מלאכי ובעיקר על הציר מוטי שורש - יניב אופיר. במקביל, גם חולשה בלתי מובנת של התקפת מלאכי שהייתה חסרת התנועה שיחקה לרגליהם של המגינים האילתים שלא התקשו לנטרל אותה כליל.
בדקה ה-15 ספגה אילת מכה כשאיבדה את ליאור עמר שנפצע. במקומו נכנס אדם דדון, חילוף שלא פגע כהוא זה ביכולת ההגנתית של המקומיים. שחקני מלאכי המשיכו להיות אנמים וכמעט שלא איימו ולו פעם אחת על שערו של בן דהן. הבליץ האילתי נמשך ובדקה ה-44 גם תורגם לשער שני. אדר זינו שוב באגף ימין שלח כדור קשתי ארוך שעבר את דודו אזולאי ואבי מלכה שהגיח מאחוריו לא התקשה לנעו. מול בן ישי את הכדור פנימה, 0:2 לאילת במחצית.

  הכל זה מלמעלה.אבי מלכה כובש הצמד מודה ליושב במרומים(צילום מאיר אוחיון)

במחצית השנייה ניסו האורחים לחזור למשחק. בניסיון נואש וכשהם זוכרים את מהפך צפרירירים שלח המאמן, דקל מלכה את את עידן חג'ג' ואבירן אלקיים למערכה. אולם אילת היא לא צפרירים ומלאכי לא הייתה האותו מומנטום וגם השניים הללו נבלעו בתוך החולשה הכללית. אילת המשיכה להיות חדה יותר ואיכותית יותר כשהיא ממיעה את הכדור בצורה מושלמת. בכך למעשה הרוויחה שני דברים: היא תיסכלה את היריבה מצד אחד ומצד שני הרוויחה זמן.

   הכובשים לאילת. אבי מלכה(מימין) ועידו אליהו.(צילום:מאיר אוחיון)

בדקה ה-60 נסגר למעשה המשחק. נתנאל בן דהן שלח בעיטת שוער ארוכה, הכדור קפץ פעם אחתף הגיע לעידו אליהו שהשתלט עליו (איפה ההגנה של מלאכי?) ומול בן ישי בעט הרגל שמאל לפינה הרחוקה, 0:3 מוחץ לאילת.
דקה לאחר מכן, רמשה אילת את ההרחקה התורנית כשהשופט שמעון אלקבץ הראה את הצהוב השני והאדום לבני סימנטוב לאחר נגיעת יד שנראתה מכוונת. על אף החיסרון המספרי המקומיים לא חזרו לאחור והמשיכו להניע כדור והלחזיק בו ברוב הדקות שנותרו עד לסיום. מי שצפה מן הצד התקשה לראות מי הקבוצה שנמצאה ביתרון מספרי. בדקה ה-80 יכול היה הצעיר, מאור אלגרבלי להבקיע שער נוסף אולם בעיטתו מתוך הרחבה נהדפה בקושי ע"י בן ישי.
בסיום חגגו האילתים עם אוהדיהם את הניצחון החשוב שקירב בעוד צעד את הבטחת המקום בפלייאוף העליון כשהמטרה היא המקום השני ממנו הצטמק הפער לנקודה אחת בלבד.

שחקני אילת  חוגגים בחדר ההלבשה. (צילום מאיר אוחיון)