מי לא מכיר ביפו את דני עציוני? בנוסף לעובדה שהוא מנהל את ביתר יפו (בהתנדבות, כמובן) הוא גם אחראי על המגרשים בנווה גולן וצעירי יפו הסמוכים זה לזה, משגיח על מתחם הבריכה שנמצא בינהם ובנוסף מחלק פליירים שונים באזור. את עיסוקיו הוא מנצל לאיסוף בקבוקים ופחיות למחזור כדי לעזור לקבוצה. "זה לא שאני מסתובב בעיר ומחפש. הם פשוט מונחים ליד המקומות שאני עובר בהם כשאני מחלק את הפליירים או שנשארים באזור הבריכה", אומר עציוני, "אותי לימדו שאם כסף מונח על הרצפה צריך להרים אותו. חוץ מזה אני גם תורם לסביבה..".
עציוני (56) מכיר את תחום הכדורגל יותר מ-40 שנים. מאז שהיה ילד התרוצץ במגרש של שמשון ת"א המיתולוגית אותה אהד. קומבינאטור הוא תמיד היה. כשהיה ילד אימו נזקקה לתחבושות אלסטיות, הוא ניגש לרופא שכנע אתו לרשום לו כמות כפולה ממה שהייתה צריכה ואת היתר מכר אז למחלקת הנוער של שמשון ת"א. בכסף רכש מזון למשפחתו וגם קנה כרטיס למשחק של שמשון...
את הכדורגל הוא מגדיר כאהבתו היחידה ולכן הוא מעולם לא התחתן וגם לא יצר מערכת יחסים רצינית. למרות זאת הוא מעולם לא היה שחקן פעיל למעט חודשיים קצרים בשנת 1969 בבית"ר בת ים כשלאחר מכן עזב ללמודי חקלאות בכדי להיות אגרונום, אגב, מה שקירב אותו לתחום אחזקת המגרשים.
את דרכו ביפו החל לפני כ-20 שנה כמנהל מחלקת הנוער והבוגרים של נווה גולן ולאחר מכן ניהל את בית הספר לכדורגל של המועדון. העובדה ששהה במגרש 18 שעות ביום בממוצע עזרה לו למצוא עבודה במתנ"ס המקומי, "כדי שאהיה קרוב לקבוצה האהובה שלי", מודה עציוני.
היום בתוקף תפקידו בבית"ר יפו הוא ממונה על הכביסה, האפסנאות ועל "גיוס" התרומות. "המצב הכלכלי של האנשים באזור לא קל. התרומות התמעטו בהתאם ולכן איסוף הבקבוקים/פחיות מהווה בהחלט הכנסה נאה", אמר עציוני.
ע"פ חישוב שלו בכל ארבע השנים מאז שהחל לאסוף בקבוקים קיבל כ-10,000 ₪ כלומר בחישוב גס כ-40,000 (!!) בקבוקים ופחיות. את הכסף שנשאר לו אחרי קניית הציוד הוא תורם לנזקקים.
"לאחרונה קצת הורדתי מינון כי אחותי כעסה עלי ואמרה שאני עושה מהבית שלי מזבלה"...