האלימות במגרשי הליגות הנמוכות בשבועות האחרונים עוברת כל גבול. כל שנה אנחנו עדים למספר אירועים אלימים, כבר התרגלנו לזה. אך מה שמתרחש השנה לא זכור מעולם לאנשי הליגות הנמוכות. אלימות שלא נפסקת, שופטים שמקבלים מכות פעם אחר פעם, איומים, שחקנים ואנשי הנהלה שמגיעים לראות משחק של יריבה ומבצעים בהם לינץ' ואפילו אנשי תקשורת שמקבלים איומים על חייהם. כדורגל ישראלי מודל 2011. עצוב!
תבינו, אין לי דבר וחצי דבר נגד אנשי ההתאחדות לכדורגל. להיפך, אני חושב שהם עושים עבודתם נאמנה. הם נלחמים במכירות המשחקים מנסים לקדם את הליגות ולהכניס אותם לתודעה הארצית ובשנתיים האחרונות הפכו את הליגות הנמוכות למעניינות ומרתקות עד השריקה האחרונה של העונה.

אין פיקוח רציני בליגות הנמוכות. מהומה בערערה (צילום: H.K תקשורת)
אך ההחלטה להוציא את המשטרה מהמגרשים היא בלתי מתקבלת על הדעת! האנשים שלוקחים שם את ההחלטות חייבים להבין- ליגת העל והלאומית הן לא כמו הליגות הנמוכות! לא מבחינת האנשים, לא מבחינת הקהל, לא מבחינת העונשים שהקבוצות סופגות ובטח ובטח לא מבחינת המגרשים עצמם והמקומות בהם נערכים המשחקים. ההפרדה בין הקהל כמעט ולא קיימת, אבנים סלעים וכל הבא ליד סובבים את תחומי האצטדיון. כל העובדות האלו קוראות לאותם אנשים שנכנה אותם חוליגנים (כי מי שמתנהג כך הוא אכן כזה) לעשות בלאגן גדול.
בואו נגיד את האמת. עיקר הבלאגן מתרחש בליגות ב'-ג', שם אין פיקוח רציני. לא סתם הן נקראות הליגות הנמוכות. כאחד שמגיע ללא מעט משחקים בליגות הללו, אני יכול להעיד שהאבטחה במגרשים היא קטסטרופה. המאבטחים שנמצאים במגרשים לא מסוגלים, ואם להגיד את האמת גם לא מעוניינים, להיכנס לעימותים פיזיים עם המתפרעים. תכל'ס אפשר להבין אותם. משלמים להם כדי לעמוד במגרש ושהשופט יוכל לסמן V ליד קטגוריית האבטחה, לא משלמים להם כדי ללכת מכות עם אנשים משוגעים. שמונה אנשים של חברת אבטחה שמגיעה למשחק לא יכולה למנוע אלימות במגרשים.
עושה רושם שרק כשמישהו יירצח יבינו בהתאחדות שהוצאת המשטרה מהמגרשים היא ההחלטה הכי גרועה שהם לקחו בשנים האחרונות.

זה ייגמר ברצח. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: מוחמד חאדר אניס)
ואיזה מסכנים השופטים...
"אתה לא מבין איזה פחד זה ללכת לשפוט באיזה כפר או במשחק רגיש שאין בו שוטרים, פחד אלוהים! אתה חושב שבע פעמים לפני שאתה לוקח החלטה", כך אמר לי אחד השופטים בשיחה שניהלתי עימו לאחרונה. כמי שחווה מלא משחקים בליגות הנמוכות, אני מודע לפחד של השופטים הצעירים שנמצאים רק בתחילת דרכם. לא מספיק הלחץ הרב שמופעל עליהם, מבקר השופטים שמגיע לראות אותם, במהלך המשחק הם נאלצים להתמודד גם עם איומים של הקהל העוין ובמקרים מסוימים אפילו של אנשי הנהלה או השחקנים עצמם. פחד אלוהים! ברגע שהמשטרה הייתה במגרשים, השופטים ידעו שהם מוגנים.

עם המשטרה, השופטים הרגישו מוגנים. השופט תום עדי במשחק כפר קרע-קרית אתא (צילום: מוחמד חאדר אניס)
גם זה לא תמיד אבל לרוב זה עזר. השופטים היו יורדים במהלך ההפסקה ובסיום המגרש עם השוטרים והרגישו ביטחון. כיום, כשהשוטרים לא נמצאים במגרשים והמאבטחים לא מסוגלים להגן אפילו על עצמם (כמה פעמים ראינו מאבטחים מקבלים מכות או מתעלמים מאירועים??), השופטים חוששים להגיע למגרשים מסוימים. חוששים לקחת שריקות מסוימות. אתם יודעים מה?? אפשר להבין אותם! זה נכון ששופט חייב להיות אובייקטיבי בכל מצב ולשרוק רק מה שהוא רואה, אבל גם שופט הוא בן אדם וברגע שבן אדם מרגיש שחייו מאויימים, הוא פועל בהתאם. כזה גם השופט.
עם כל המכות שהשופטים חוטפים לאחרונה, מעניין האם יש חבר'ה צעירים ששוקלים ללכת לתחום הזה..? קשה להאמין. משוגעת האמא שתשלח את הבן שלה להיות שופט כדורגל.
חברים יקרים, אנשי התאחדות ומקבלי ההחלטות, הגיע הזמן לנסות לשים קץ לאלימות במגרשים! האלימות תמיד תהיה, אבל חייבים לנסות למנוע תקריות שחוזרות אחריהן פעם אחר פעם.
מתי תתעוררו? כשסלע יפגע בראשו של אוהד והוא יהיה משותק לכל החיים? כשסדרן לשעבר יגיע על כסא גלגלים ויקבל פרחים מהאוהדים שהיכו אותו? או רק כשאמא של שופט תבכה על מות בנה בהלוויה?
בוקר טוב לכם, האלימות במגרשים נמצאת כאן ועכשיו, הכתובת נמצאת על הקיר, הגיע הזמן להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי.....