אם תשאלו את מיכה יפרח, יו”ר מ.ס. קריית גת מה החלום שלו, הוא ייענה בלי לחשוב פעמיים,”להביא את הכדורגל בקריית גת בחזרה לליגה הלאומית” ובאותה נשימה הוא גם יאמר,”ואני עוד אגשים את החלום הזה”.

יפרח(בצהוב),"רוצה להביא את קריית גת לליגה הלאומית.".(צילום:ירון קדוש)

האמת, כשמיכה יפרח אומר או יותר נכון מציב בפניו מטרה יהיה קשה שלא לומר שהיא עוד תוגשם, תראו מה קרה לו העונה, לפני חודשיים וחצי אחרי הפסד קבוצתו 4-3 לאל-הוזייל כולם איבדו את התקווה והאמונה שזה עוד אפשרי, כולם כולל אלו שסבבו סביבו בקבוצה, שחקנים, הנהלה, אנשי לוגיסטיקה, אוהדים ואפילו חלק מהעיתונאים. אבל לא הוא יאבד תקווה, יום אחד אחרי המשחק הוא התיישב למול המחשב בביתו, רשם על דף את המשחקים שנותרו לקבוצתו ולשתיים האחרות שהתמודדו איתו על כרטיס העלייה, הוא עשה מספר טלפונים לחבריו הקרובים ביניהם לכותב שורות אלו, אולי כדי לקבל את החיזוק לכך שהוא לא משוגע וביום ראשון הוא התייצב בגאווה באימון הקבוצה, עבר שחקן שחקן, ביקש ממנו להרים את הראש והצהיר בפניהם באופן חד משמעי, ”אנחנו עולים ליגה עוד העונה ומי שחושב שאני משוגע או שהוא לא מאמין שאפשר לעשות זאת יכול מבחינתי לצאת מהדלת הזו”, איש מהם לא העז לצאת, לא העז להוציא מילה ומאותו היום, מאותו הרגע, מאותה השנייה, הכל במ.ס. קריית גת נראה אחרת לגמרי, מקבוצה שבורה ומפורקת וחסרת אמונה, הוא הפך אותה לקבוצה שמחה, צוהלת שחדוות המשחק והאמונה חזרה אליה, שהשחקנים שיחקו בשביל הסמל, בשביל המועדון ובעיקר בשבילו. אבל השיגעון של מיכה יפרח לא התחיל רק העונה, הוא קיים כבר עשר שנים.

מיכה יפרח,האמין שמ.ס תעלה ליגה למרות המצב הלא פשוט.(צילום:ירון קדוש)

שו-שו-שולמית קריית גת בלאומית
ב-18.03.2000כמעט לפני עשור, חצו את גבול ישראל-מצרים ארבעה אנשים בדרכם לסוף שבוע בסיני הדרומית, באותו היום שעות אחדות מאוחר יותר התמודדה מכבי קריית גת, אז קבוצת כדורגל בליגה הארצית, מול צפרירים חולון, במשחק שקבע האם קריית גת תשחק בעונה שלאחר מכן בליגה הלאומית או שתישאר עונה נוספת בליגה השלישית. ארבעת האנשים שחצו אז את הגבול היו כותב שורות אלו ביחד עם מיכה ורונן יפרח וידידה נוספת שלהם, בשעת צהריים מאוחרת הגענו ארבעתנו לחושות של אבו יוסוף שקיבל את פנינו בחיבוק חם ולבבי, לא עברה מחצית השעה ומעינינו נעלם מיכה יפרח, אז אוהד מושבע של מכבי קריית גת, שמיהר לטלפון הציבורי שהיה במרחק של מאות מטרים מאיתנו ולו רק בכדי לבדוק את התוצאה במשחק שנערך באותה העת במגרש בחולון, כשחזר יפרח כשפניו נפולות הבנו כולנו שהתוצאה לא לטובתנו, צפרירים הוליכה 1-0 ומכבי קריית גת התרחקה מהעפלה היסטורית לליגה השנייה, אבל יפרח כמו ווינר אמיתי הודיע כבלעם וסיני,”מכבי תנצח”, כמחצית השעה מאוחר יותר הוא נעלם מעינינו שוב, הפעם לשעה שלמה, מאוחר יותר גילינו כי מישהו במגרש דיווח לו און ליין על הנעשה במגרש. שעה אחת חלפה ויפרח חזר לשוחה שלנו בריצת האווירון המפורסמת, כשידיו פרושות לצדדים וכאילו רק עתה הוא הבקיע את שער הניצחון בגמר גביע אירופה לאלופות, השיר שהוא פלט מפיו היה, ”שו-שו-שולמית קריית גת בלאומית”, מכבי השלימה מהפך, ניצחה 2-1 וסיימה במקום השישי שהוביל אותה לליגה הלאומית, באותו סוף שבוע נחשפתי לטירוף הכדורגל הקיים אצל מיכה יפרח כיום יו”ר מ.ס. קריית גת והאיש שהוביל אותה כמעט לבדו ממצב כמעט בלתי אפשרי לחגיגות עלייה לליגה ב’.

המשפחה מעל לכל ויחד עם זאת הוא אוהד בדם ובנפש.
את הראיון הזה קיימנו מיכה ואני במסעדת “ערמונים” הסמוכה למושב סגולה אותה הוא מנהל ביחד עם אחיו רונן, הוא לא מחסידי התקשורת, הוא אוהב לעשות את עבודתו בשקט בשקט והוא נמנה בין אלה שלעולם לא יפסיקו להשקיע בכל דבר שהוא נוגע בו גם אם יש לו לנהל קבוצת כדורגל או להעניק יחס אבהי ואוהב למשפחתו ויש לו גם לנהל עסק והלביא אותו להצלחות, הוא לא מחסיר השקעה מכל אחד מהם. וכך בין שיחת טלפון לחתימה על הזמנה לספק הוא מצא גם את הזמן לשבת איתנו. לאורך הראיון כולו מיכה לא מסתיר ולו לרגע את אהבתו לעבודתו ומעל לכל את אהבתו למשפחתו וילדיו,”המסעדה היא הבית השני שלי, אבל בראש ובריאשונה זוהי משפחתי, אני לא אחסיר מהם כלום, אחריהם הכדורגל, אני אוהב כל דבר שאני עושה בחיי ואני אשקיע בו את המקסימום, כל חונכתי, כך גידלו אותי הוריי, כך גדלה משפחתי”, ודמעות געגוע מציפות את עיניו כשאנחנו מתחילים לדבר על אביו שלמה ז”ל, “אני כל כך מתגעגע אליו, הוא כל כך חסר שלעיתים אני חולם אותו וכאילו מדבר איתו ושומע ממנו מה עשיתי טוב ובמה אני צריך להשתפר, אני יודע שהוא נמצא שם למעלה ושומר עלינו, הוא גאה בכל אחד ואחת מאיתנו, מראשון ועד אחרון ילדיו, אני שולח לו מכאן מילות געגוע ותודה על כל מה שלמדתי ממנו שבזכותו הגעתי להיכן שאני נמצא בו היום”.

יפרח(משמאל),אוהד בדם ובנפש.(צילום:ירון קדוש)

יפרח הוא בהחלט הדוגמא לאוהד כדורגל אמיתי, מאז אותו משחק מול צפרירים חולון הוא כמעט ולא הפסיד משחקים של מכבי קריית גת, הוא עשה את דרכו מדי שישי או שבת מקריית גת לכל מגרש אפשרי בארץ, בחיפה, בקריית שמונה, בבית שאן, באשדוד, באשקלון ואפילו בסכנין, בנצרת, בעילוט ובאום אל-פאחם. הוא היה המשוגע כדורגל של משפחת יפרח שכבר אז הייתה מהתורמות הגדולות לספורט המקומי,”כבר אז לא היה הרבה מה לעשות בקריית גת, ידענו שדרך הספורט העיר שלנו תקבל הכרה לאומית ובכל פינה בארץ ידעו איפה זה קריית גת ושהיא תהפוך מעיר שבה עוברים בדרך לאילת, לעיר מוכרת, לעיר שבכירי השחקנים בארץ ירצו לבוא אליה”. האמת כבר אז היה ברור שיום יבוא והוא יהפוך מאוהד כדורגל מושבע לחבר הנהלה או אולי אפילו לבעליה של אחת הקבוצות.
בעונת 2002 כשמכבי קריית גת עשתה את דרכה ההיסטורית לליגת העל, הוא היה חי ונושם את הקבוצה, אפילו לאימוניה הוא היה מגיע, ואם הייתם רוצים לדעת מה קורה בקבוצה היית יכול להתעניין אצלו, אז הוא גם ניהל את הקפיטריה באתר המרחצאות “חמי יואב”, בכירי העסקנים, המאמנים והשחקנים בארץ היו מגיעים אליו, הוא הפך לאיש סודם, אפילו אנחנו העיתונאים לא היינו מצליחים להוציא ממנו מאומה, איש סוד אמיתי הוא.
בעונה שבה שיחקה מכבי קריית גת בליגת העל, הוא כבר היה הרבה יותר מעורב במה שקורה בה, הוא היה מקורב באופן אישי לחברי ההנהלה מיוסי נעים ועד אבי אמסילי וגדי אלמליח ועמרי אלירז ואפילו של המאמן גילי לנדאו, כולם היו יודעים שכשהם רוצים להירגע הם מגיעים למיכה יפרח – לחמי יואב, “תבואו אני אפנק אתכם”, הוא היה מבטיח לכולם וכמו תמיד כשהוא היה מבטיח הוא גם היה מקיים,”ההעפלה של מכבי קריית גת לליגת העל הייתה חלום של כל אוהד כדורגל בעיר, עשינו היסטוריה, כולנו, מראשון ועד אחרון השחקנים ומראשון ועד אחרון האוהדים, קשה לי לתאר לך את ההתרגשות שהייתה לי באותו יום שישי שחגגנו את העלייה, אני חושב שזו הייתה אחת השבתות השמחות ביותר בחיים שלי”.
בעונה שלאחר מכן כשמכבי נשרה בחזרה לליגה הלאומית, יפרח שהה בארה”ב, הוא הזניח מעט את הכדורגל, הוא בחר לעשות כסף באמריקה הגדולה, ”כמעט ולא ידעתי מה קרה עם מכבי קריית גת, אני רק זוכר שפעם אחת נכנסתי לאינטרנט-קפה כדי לבדוק מה קורה בארץ ובטעות נכנסתי לאחד מאתרי הספורט שם גיליתי שמכבי ירדה ליגה, זה העציב אותי מאוד, אבל לא היה לי כל כך הרבה מה לעשות”.
כשחזר יפרח ארצה, אחרי שהות קצרה באמריקה הגדולה, מכבי כבר הייתה בליגה א’, אבל אהבתו לכדורגל לא עזבה אותו, הוא המשיך להתעניין, לעודד ולחלום שהכדורגל שלנו יחזור להיות מה שהיה, המרחק בינו לבין הצטרפות לניהול קבוצה היה קצר מאוד.

יפרח מחבק את שחקניו לאחר משחק העלייה מול רהט בנס ציונה.(צילום:ירון קדוש)

חוצה את הקווים מצטרף לבית”ר ומגשים חלומות
כשחזר יפרח מאמריקה הגדולה היה ברור לכולם שאהבתו לכדורגל תוביל אותו להנהלת אחת הקבוצות, השאלה הייתה לאיזו מהן, באותם הימים עשתה בית”ר קריית גת חייל בליגה א’, אחרי קריסתה בבית המשפט של מכבי קריית גת, יו”ר בית”ר דאז אשר אלפסי חלם להפוך את קבוצתו לספינת הדגל של העיר, הוא פנה לחברו מיכה יפרח שיצטרף להנהלת הקבוצה, שיסייע לה להגשים חלום ולהעפיל לליגה הארצית ויפרח שעד אז היה מזוהה כאוהד מכבי לא היסס והשיב לו בחיוב. התמיכה שזכה לה אלפסי ממנו הובילה אותו לגרום לעופר אלקובי ומושיקו בן סעדון לחצות את הקווים ממכבי לבית”ר,הוא צירף גם את עידן טרבלסי, כפיר יוסף, כפיר הרוש, מיכה חיים, שלומי גואטה, רן מזל, אלי כהן ועוד ועוד שחקנים מקומיים וביחד איתם ועם אשר אלפסי הוא הוביל אותם לרצון להגשים את החלום,”החברות ביני לבין אשר אלפסי היא שהובילה אותי להסכים להצטרף לבית”ר קריית גת, האמת שהוא לא היה צריך לשכנע אותוי, כמו היום גם אז אני מאמין לו, אני סומך עליו ואני חושב שהוא איש כדורגל לא פחות מטורף ממני, האמת חלמנו אז יחד להעלות את הקבוצה לליגה הארצית, אבל קרו בדרך דברים שלא היו בשליטתנו”.
באותה עונה הביאה בית”ר קריית גת לא מעט כבוד לעיר, היא הצליחה להעפיל לראשונה בתולדותיה לשמינית גמר גביע המדינה כשניצחה במשחק חוץ את הפועל בית שאן אז קבוצת צמרת בליגה הארצית, “נסענו למשחק בבית שאן בידיעה שאנחנו נוסעים לעוד טיול בצפון, ביקרנו בקברי צדיקים ולילה לפני המשחק בילינו עד השעות הקטנות של הלילה, ביום המשחק עשינו על האש ואני חושב שכל שחקן בקבוצה אכל בשביל שלושה שחקנים, כשהגענו למגרש בבית שאן היינו בטוחים שאנחנו באים לעוד משחק מול קבוצה בליגה בכירה, אבל מה שהתפתח במגרש הפתיע אפילו אותי, לא האמנתי ולו לרגע שמה שאני רואה במגרש זה באמת מה שקורה, אני לא יודע מאיפה השחקנים הביאו את הכוחות שהיו להם שם, אבל הם התעלו על עצמם ומי בכלל זכר שערב קודם לכן בילינו עד השעות הקטנות של הלילה ואכלנו סטיקים וקבבים כאילו אין מחר”. באותו משחק הדיחה בית”ר שדישדשה בתחתית ליגה א’ את הפועל בית שאן שנלחמה בצמרת הליגה הארצית, אפילו העיתון “ידיעות אחרונות” הקדיש לכך כותרת בשער מדור הספורט של היום למחרת. יומיים מאוחר יותר בהגרלת משחקי שמינית הגמר נקבע כי בית”ר תארח את הפועל תל אביב שניצחה רק שבוע קודם לכן את לקומוטיב מוסקבה במסגרת גביע אופ”א,”ההתרגשות לקראת המשחק הייתה בשמיים, בקושי יכולנו לעכל את הניצחון על בית שאן וכבר היינו צריכים לעכל את העובדה שאנחנו עומדים לארח את אחת מהקבוצות הבכירות ביותר בכדורגל הישראל, לכולנו היה ברור שתהיה זו חוויה מדהימה עבור השחקנים, עבור ההנהלה, עבור הקהל המקומי”, סיפר יפרח בהתרגשות,”לארח את הפועל תל אביב ועוד במגרש בקריית גת? על זה לא חלמנו, אבל הפעם בניגוד למשחק מול בית שאן רצינו להיות יותר ממוקדים והכנו גם את הקבוצה בהתאם, אבל לך תתמודד עם אוגובונה, אבוקסיס, שמעון גרשון ושביט אלימלך, הם היו גדולים עלינו ולמרות ההפסד זו הייתה חוויה חד פעמית והיא הייתה שווה את הכל”.
שבועיים אחרי המשחק מול הפועל תל אביב התפטר יפרח מתפקידו, קבוצתו התמודדה מול בני לוד, היא נוצחה 0-2 וביום שלמחרת החלו להתרקם שמועות כאילו המשחק היה מכור וכי שחקנים בקבוצה קיבלו כסף בכדי לא להתאמץ בו,”עד היום אני לא יודע באמת מה קרה שם, האמת שגם לא ראיתי את המשחק הזה עד סופו, אמנם אמרתי במהלך המשחק באירוניה שאולי מכרו אותנו, אבל אני בטוח שאף אחד מהשחקנים לא היה מסוגל לעשות את זה, מה לעשות? בני לוד של אותה עונה הייתה דרגה אחת מעל הליגה. ההתפטרות שלי לא נבעה בגלל הסיבה הזו, רציתי קצת שקט, ראיתי שגם ככה אנחנו נשארים בליגה ואין לנו על מה להילחם ונתתי לאחרים שימשיכו את העבודה עד סוף העונה”.
בעונות שבאו אחר כך הוא התרחק מעט מהכדורגל, פעמים מעטות בעיקר במשחקי בית הוא היה מגיע לצפות, לעיתים מחצית אחת, משהו בניצוץ הכדורגל שאפיין אותו כל כך כבה, “הייתי אז בתקופה שבה הייתי עסוק בלבנות את עצמי, הן מבחינת העסק והן מבחינה משפחתית, אבל ידעתי בתוך תוכי שיום יבוא ואני אחזור לשם, לא ידעתי אז אם בתור בעלים של קבוצת כדורגל, אבל בתור אוהד או אולי בעזרה מבחוץ בטוח שכן”. באותה שנה גם נסגרה בית”ר קריית גת כשהתאחדה עם עירוני קריית מלאכי בניסיון להקים איחוד בעיר שיצעיד את הכדורגל קדימה.

יפרח(בורוד במרכז) בתמונה משותפת עם קבוצת מכבי תל אביב בכדורסל.

מ.ס. קריית גת - חלום שהתגשם
שנתיים לא פקד יפרח את כר הדשא בקריית גת, למרות שפעמים רבות נעשו אליו פניות להצטרף לאחת מההנהלות, הוא הסכים לעזור לקבוצות מבחוץ, אבל להיות בקידמת הבמה הוא בחר שלא, הוא רצה להשקיע את כל כולו בעסק שהוא הקים - מועדון לצעירים בשם “וויולט” מעין דור המשך לחוש המסעדות שאפיינה ומאפיינת כל כך את משפחת יפרח, לימים הפך המועדון למסעדה מצליחה שזכתה לשאת את השם -”ערמונים”, עם הזמן השם שלו הוזכר לא מעט כמי שמועמד להצטרף להנהלת מכבי קריית גת, אבל בכל פעם הוא דחה את ההצעות והשמועות בהסבר שיש לו עסק לנהל. בתחילת העונה הנוכחית התחזקה השמועה שהוא אמור להצטרף להנהלת מכבי קריית גת, עופר אלקבץ הציע לו לקחת לידיו את ניהולה של הקבוצה, להיות האדם שיוביל אותה, הוא אמנם לא הסכים לכך אבל לא שלל את האפשרות שהוא יסייע לקבוצה מבחוץ, בתוך כך היה זה שוב אשר אלפסי שפנה אליו לסייע לו להקים קבוצה חדשה, “כשהוא בא אלי עם ההצעה כל מה שהיה לו לומר שהוא מבקש שאתן לו יד להחיות מחדש את בית”ר קריית גת ושיש אנשים טובים ורבים שרוצים לסייע בהקמתה, אנשים כדוגמת אילן כנפו ומשה סבג, היה קשה לי להשיב לאלפסי בשלילה, אבל מנגד עמדה בפני ההצעה ממכבי קריית גת, אם תשאל אותי למה החלטתי בסופו של דבר להצטרף לאשר, אין לי תשובה ברורה לכך, יכול להיות שרציתי להתחיל מחדש - מלמטה, אני אוהב את עופר אלקבץ ואת מכבי ואני חושב שהוא עושה רק טוב לכדורגל בעיר והלוואי שיכולתי להביא את כולם לשתף פעולה תחת קורת גג אחת - תחת קבוצה אחת. האמת אין לי תשובה ברורה למה בחרתי דווקא במ.ס. קריית גת, אבל מה זה משנה שתי הקבוצות הביאו העונה כבוד גדול לעיר וזה העיקר”.
למיכה הייתה מטרה אחת ברורה העונה, הוא רצה להביא את מ.ס. לליגה ב’, כבר בישיבה הראשונה בה הוא השתתף הוא לא היסס לרגע והוא הציב מטרה אחת - מקום ראשון, הוא לרגע לא חשש להכניס את היד לכיס ולדרוש להביא לקבוצה את השחקנים הכי טובים באיזור, לחבריו להנהלה הוא אמר,”אתם תדאגו לשחקנים אני אדאג לשלם להם”, כבר באותה ישיבה היה ברור הניצוץ שדעך לפני ארבע שנים חזר לו ובגדול. בתוך כך הוא גם בחר לסייע לקבוצת הכדורסל בבני לכיש, הוא אפילו נרשם בה כשחקן ובהכנות לפתיחת העונה הוא אף נטל חלק במשחקי ההכנה, “בני לכיש היא סוג של משפחה עבורי, הם פנו אלי לסייע להם, אני חיפשתי מקום שבו אוכל לרוץ קצת, באתי, הצטרפתי, התאהבתי וכשראיתי שאני גם יכול לסייע - סייעתי, האמת שזה היה נוח לשני הצדדים”.
מאז הוא החל להתחלק בין המסעדה לקבוצת הכדורסל לקבוצת הכדורגל למשפחה ולחיים האישיים שלו, “כל דבר שעשיתי, עשיתי מתוך אהבה, ואם יכולתי לסייע אז למה לא?”.
יפרח הוא לא מאלה שמחפשים שיטפחו להם על השכם או שיכתירו אותם בכל מיני הכתרות, את הכל הוא עושה מכח האהבה שלו לאיזור, לחברים שלו, לאנשים שסביבו, ”אני בא ממקום של כייף, של אהבה, של חיוך, של אושר, ממקום של לעשות טוב לבית שבו גדלתי, לעיר שחינכה וגידלה אותי, לאנשים שבסביבתי שהם כל החיים שלי”.

ובכל זאת הדרך לעלייה הייתה רצופת מכשולים וקשיים?
“לפעמים כדי להרגיש את טעמה הטוב של ההצלחה אתה צריך לעבור מעט מכשולים, אין מה לעשות לפעמים זהו דרכו של עולם, אני לא חושב שמה משנה זו הדרך שבה הגענו בסופו של דבר לחגוג עלייה, למרות שאולי היה אפשר לעשות את זה הרבה לפני כן, אבל מה שבאמת חשוב זו השורה התחתונה - הקבוצה בליגה ב’, הגשמנו את המטרה שהצבנו לעצמנו, אנחנו חוגגים עלייה, זה הכי חשוב, הכי בטוטאל מה שירשם זה לא איך עלינו אלא שעלינו”.

אם נחזור חודשיים אחורה להפסד לאל הוזייל חרצו את גורלכם?
“אתה מספיק מכיר אותי כדי לדעת שאני לא מוותר כל כך בקלות, כבר אז דיברנו והבטחתי לך שאני יביא את הקבוצה לחגוג עליה, בתוך תוכי ידעתי שרק לנו מגיע לעלות העונה, היינו הקבוצה הכי טובה בליגה עם סגל השחקנים הטוב ביותר, עם המתקן הטוב ביותר, אפילו עם האוהדים הכי טובים ביותר, יום אחרי המשחק מול אל הוזייל לקחתי על עצמי את האחריות להביא את הקבוצה הזאת לליגה ב’, דיברתי עם כל מי שנגע לקבוצה והודעתי להם שמי שמאמין בי שיצעד איתי יד ביד, מי שחושב שהוא לא מסוגל יכול ללכת הביתה, ראית מישהו שהלך? ולמרות שהיו כאלה שלא האמינו, אני החדרתי בהם אמונה”.

אז אפשר לומר שמיכה יפרח הוא זה שהעלה את מ.ס. ליגה?
“לא ממש לא, אתה יכול אולי לומר שמיכה יפרח החזיר להם את האמונה שאפשר לעשות את זה ודרך האמונה הזאת שכולם נדבקו בה הצלחנו כולנו להעלות את הקבוצה ליגה”.

למי אתה מקדיש את העלייה הזאת?
“בראש ובריאשונה לאבא שלי ז”ל שהייתי כל כך קשור אליו, כל הצלחה שלי בחיים אני מקדיש לו אותה. כמובן למשפחה המדהימה שלי ולאישתי חגית וילדיי ולכל אלו שליוו אותנו כל העונה”.

יש בינך לבין אשר אלפסי כברת דרך ארוכה וחברות מדהימה?
“אשר הוא אדם מיוחד, כמוני ווינר בנשמה, רוצה לעשות טוב, רוצה להצליח, האמת שבלעדיו אני לא חושב שהייתי נחשף לכל המשפחה הזאת שנקראת מ.ס. קריית גת, לא יודע איך להסביר את זה אבל אשר ואני זה כמו זוג תאומים סיאמיים, הוקרצנו מאותו חומר”.

גם לראש העירייה היה חלק בלתי נפרד בהצלחת הקבוצה?
“אבירם דהרי עשה השנה רבות למען הכדורגל והספורט בכלל, מגיע לו תודה ענקית על הסיוע והתמיכה לאורך העונה כולה, הוא לאורך כל הדרך האמין בקבוצה, הוא ממשיך להאמין בקבוצה, עובדה שהוא בא לתמוך בנו במשחק העלייה והכי הפתיע אותי כשהוא ישב לא אחת עם השחקנים במחצית המשחק בחדר ההלבשה רק כדי לתת להם תחושה שיש מי שעומד מאחריהם”.

ומה הלאה מכאן?
“רק טוב, אנחנו כמובן צריכים לחגוג קודם את העלייה, השבוע נפגשתי עם אילן כנפו שאני חייב להודות שהוא עושה עבודה מדהימה במחלקת הנוער, הוא איש באמת מדהים שרוצה בטובת הקבוצה, גיחד התחלנו לחשוב על העונה הבאה, אנחנו חושבים כבר על כמה כיוונים, אני מאמין שבשבוע הקרוב נתחיל כבר לסגור עניינים”.

וזה אומר שעונה הבאה תלחמו שוב על כרטיס העלייה?
“אני לא יוצא בהצהרות אני רק יכול להבטיח לך שעונה הבאה מ.ס. קריית גת תהיה קבוצה מצויינת שתתמודד בצמרת הליגה”.

כלומר שנושא האיחוד ירד מהפרק?
“אני לא יודע מי דיבר על איחוד, אבל זה לא נושא שעולה על הפרק”.

ומי יאמן?
“כניראה אשר אלפסי עם משה סבג או אילן כנפו”.
במוצאי השבת הקרובה יחגוג מיכה יפרח את יום הולדתו, הראיון הזה הוא מתנתנו הצנועה לאיש שהביא בעשור האחרון כבוד רב לקריית גת וללכיש כולה.
 

יפרח(בתכלת)חוגג עלייה לליגה ב.(צילום:ירון קדוש)