שוער העבר הצפתי, שלדבריו עלה 17 פעמים ליגות, מסביר מהזווית שלו את הסיבות לקריסה של הפועל עירוני צפת - ומצהיר: "גם בגיל 54 יכולתי לעזור לקבוצה"

 אחד מהסיפורים העצובים של הכדורגל הצפוני מגיע מהעיר צפת. העיר שבעבר קבוצות הדגל שלה - הפועל ובית"ר, היו מביאות קהל רבע למשחקיהן הביתייים, עיר שידעה ימים עם קבוצות בליגת המשנה, מוצאת את עצמה על סף קריסה שלישית ב-13 שנים של הכדורגל. מאז שבית"ר צפת התאחדה עם הפועל כרמיאל בשנת 2010 קמו שלוש פעמים קבוצות בצפת: אלפא ולאחריה הפועל, שאפילו הצליחה לעלות לליגה ב', אך בתום 3 עונות פעילות התפרקה, ושבה לחיים בעונת 19/20 - "עונת הקורונה", שהסתיימה בעליית ליגה תחת יוסי סופר. בעונה האחרונה, שהייתה השלישית ברצף של הקבוצה בליגה ב', סבלה הקבוצה מקשיים כלכליים שגרמו לתנאי אימון ירודים, חובות שהצטברו גרמו לתחלופת שחקנים ולנוכחות דלילה באימונים - מה שהביא לירידה הבלתי נמנעת לליגה ג'. אם לא די בכך, בימים אלה מתמודדת עמותת הספורט עם דרישת חוב מצד 14 שחקנים, שטוענים לחוב בגובה 240 אלף שקלים, וזה עוד כשיש שחקנים אחרים שעדיין לא נקטו באמצעים משפטיים, כדי לקבל את חובם.

השוער הצפתי הוותיק, אבי לוי, שנחשב לאייקון בליגות הנמוכות, רואה את המציאות ופשוט מתפוצץ: "הכתובת הייתה על הקישר. ראש העיר, שוקי אוחנה, בא עם הרבה כוונות טובות, הקים מגרש סינטטי מצוין במקום האורווה שהייתה, הביא כספים ורצה לראות את הכדורגל חוזר להיות הצגה מרכזית בעיר. בפועל, הוא מינה את האנשים הלא נכונים לנהל את המועדון - וזו הסיבה לכישלון הגדול, גם בקבוצה הבוגרת וגם במחלקת הנוער. אנשים שלא מבינים דבר בכדורגל, התחייבו לחוזים מופרזים, שחקנים קלטו שיש להם עסק עם פראיירים ולקחו פה משכורות הרבה יותר גבוהות ממה שהם שווים - והעונה הזו הכל התפוצץ בפנים. אני התרעתי בזמן אמת, אבל לא רצו לשמוע. אני באמצע העונה נפגשתי עם ראש העיר, אמרתי לו מה הולך לקרות, אמרתי לו שישחרר שחקנים, שאני אקבץ מספר שחקנים צפתיים - חלקם גם בגילאים מבוגרים, אנחנו נשחק בלי כסף, נשחק בשביל הסמל ונייצג בכבוד את המועדון. גם אם נרד, לפחות הבור התקציבי יהיה נמוך יותר. לא הקשיבו לי".




אבי לוי מאמין, שאם היה במערכת, המצב היה טוב יותר: "בעונה הזו היו 37 שחקני סגל, החליפו 7 שוערים. אני, עם רזומה של 17 עליות ליגה, עם היכרות של הליגות האלה מכל צד אפשרי, לא מתאים להם. בתקופה שהייתי בקבוצה הבאתי אנרגיות. שחקנים כל העונה התקשרו אלי, אמרו כמה שאני חסר. אנשים יכולים לצחוק, אבל גם בגיל 54 יכולתי לעזור לקבוצה. עובדה שבאמצע העונה שקדמה לעונה הזאת, באמצע העונה כשנתקעו בלי שוער, הם צירפו אותי אחרי שנים שלא התייחסו אלי. בשלושה מארבעה המשחקים ששיחקתי, הקבוצה ניצחה - כולל משחק שיא מול כפר מנדא בחוץ, מול אלפי צופים, אני נכנסתי בדקה ה-30 בפיגור 1:0 וניצחנו 1:2 יריבה קשה, שהשקיעה מיליונים כדי לעלות. אני כבר שנים אומר, אין מספיק שוערים איכותיים בצפון. זה לא במקרה, שאושרי לוי, אייל וקראט ואני, שיחקנו גם באזור גיל 50. יש היום דור מפונק, דור של פוזאים, שלא מהכבוד שלהם לשחק בליגות האלה, במגרשים האלה. חיים בסרטים ומעדיפים להיות שוער שלישי בקבוצה בליגה גבוהה, במקום להוכיח את עצמם בליגה נמוכה ולטפס".

על עתיד הכדורגל בצפת אומר אבי לוי: "אני בדעה שצריכים לקרות כמה דברים - בראשם אנשים חדשים בניהול של הספורט בעיר הזאת, לא רק בכדורגל, של הספורט כולו. החובות והגרעונות שיש לעמותת הספורט מצביעים על כישלון ניהולי. צריך שאת הכדורגל ינהלו אנשים שמבינים עניין. בצפת בשלב הזה ברמת הבוגרים צריך שתהיה קבוצה בליגה ג' עם שחקנים מהעיר והסביבה, שיבואו לשחק ללא שכר. חבר'ה טובים ומחויבים, שיבואו מאהבה למשחק. יש כאן הרבה כאלה. הייתי כמה שנים בהפועל מרום הגליל בפורמט כזה, נהננו מכל רגע. המנהל האדיר של מחלקת הספורט - גיא ארביב, המאמן המצוין של הקבוצה - משה שלי, יצרו אווירה מצוינת בקבוצה, אפילו שלא היה שכר ולא היה לנו מגרש ביתי - והקבוצה התמודדה בכבוד בליגה ג', עונה אחת אפילו סיימנו במקום השלישי. זה המודל שנכון לצפת כרגע".