קוולקריק (מדיה הפועל אזור)
מאת: אביחי דלאל | 25.09.23 | 22:06
הוא התחיל אי שם בדרום לונדון והעונה ישחק בליגה ב' שלנו. על האישה ששינתה אותו והחלום "לייצג את ישראל ולעלות איתה למונדיאל הבא"
את ג׳ושוע קולקריק סביר להניח שאתם לא מכירים אלא אם אתם אוהדי אחווה כפר מנדא או הפועל אזור, אך כשמכירים את קולקריק מסתתר סיפור נפלא. קולקריק גדל במחלקת הנוער של צ׳לסי ומשם עבר לברהטפורד עד שהחליט להפסיק זמנית עם הכדורגל המקצועני ולעבור לשחק חצי מקצוענית. הוא הכיר את אשתו היהודיה, סשה, נישא לה והגיע לישראל כעת לאחר שהסדיר את הרישום כישראלי באמצעות סוכניו אורן שטרלינג ועו״ד טל פלרמו מסוכנות play it. כעת הוא חולם להצליח לעלות ליגה עם הפועל אזור ובעתיד לייצג את נבחרת ישראל בכדורגל.
"נולדתי וגדלתי בדרום לונדון וחייתי שם כל הזמן". כך התחיל ג'ושוע את דבריו, והמשיך: "התחלתי לשחק כדורגל מאז שהייתי ילד ובגיל 15 בערך הצטרפתי לאקדמיית כדורגל עם מאמנים טובים שמכינים אותך לשלב האקדמיה וברמה הבסיסית שיחקנו נגד אקדמיות מקצועיות וקיווינו שהם יצפו בנו ויקחו אותנו לאקדמיה שתדחף אותנו לשלב הבא. כשהייתי בן 16 הגיע לבית הספר סקאוט וראה אותי משחק. הוא ניגש ואמר ששיחקתי טוב והוא רוצה שאבחן את הצטרפותי לאחת משתי האקדמיות: צ'לסי ופריז".
ג'ושוע משתף אותנו במחשבותיו: "לשני המועדונים יש אקדמיה פנטסטית. חשבתי לעצמי שבבריטניה יש את הציוד והכלים שיכולים לפתח אותי לשחקן טוב כמו שעושים עם הארגנטינאים והברזילאים, שם עובדים איתם על היכולות הטניות שלהם".
בסופו של דבר בחר השחקן הצעיר באקדמיה של צ'לסי: "בחרתי בצ'לסי וזה היה רגע מאוד מרגש עבורי. שיחקתי כדורגל כל יום והבנתי שאני נדרש לשחק כל יום לאורך כל חיי. זה דחף אותי מאוד מבחינה מנטלית, וזה היה החלק הקשה ביותר בחיי כי הייתי מאותגר כל הזמן מול השחקנים שמסביבי וההנהלה. כולם ציפו שאהיה השחקן הטוב ביותר שאני שיכול להיות".
לאחר שהסתגל לאימונים ולשחקנים ששיחקו איתו, הגיעו שלושה משחקים שהשפיעו לרעה על הביטחון העצמי שלו ואוליי על המשך דרכו בצ'לסי: "היו שלושה משחקים באותה העונה שהגעתי בהם למצבים מול השער ולא הצלחתי לכבוש. פעם זאת היתה הקורה, פעם השוער הציל ופעם אחת בעטתי לחוץ. זה השפיע מאוד על הביטחון שלי כי לא כבשתי בהזדמוניות הקלות שהיו ואנשים התחילו לשפוט אותי ולומר שאני לא מספיק טוב. בסופו של דבר עבדתי מאוד קשה באותה העונה וסיימתי כמלך השערים שזה הישג גדול מאוד עבורי והדבר החזיר לי את הביטחון. זאת הייתה עונה נהדרת שבסופה הרגשתי שאני רוצה להתמקד בכדורגל".
לאחר אותה עונה עבר ג'ושוע לברנטפורט והצטרף לאקדמיה שלה ושיחק שם עד גיל 19 ואז החליט לעשות הפסקה ולפרוש "זמנית" מכדורגל בגיל כל כך צעיר. "זה היה מעבר חד מהזהב להפסקה מכדורגל. עברתי לשחק כדורגל חצי מקצועני למרות שמאוד אהבתי את מה שעשיתי באקדמיה, אבל הייתי חייב את ההפסקה הזאת. למרות שלקחתי הפסקה, המשכתי לשמור על סטנדרטים של כדורגלן מקצוען והרגשתי חד משמעית שביני ובין הכדורגל יש מערכת יחסים של ממש. המשכתי לשחק כל הזמן בליגות חצי מקצועיות ושמרתי על כושר טוב".
בגיל עשרים הגיע ג'ושוע לישראל ומאז חייו האישיים השתנו: "הגעתי לארץ בפעם הראשונה בגיל עשרים ופה פגשתי את אשתי לעתיד דאז, סאשה. בהמשך התחתנו וזה היה דבר מבורך עבורי, היא יהודיה אמריקאית וזו הייתה ההחלטה הכי טובה עבור כל אחד מאיתנו. זאת הייתה תקופה מאוד מרגשת עבורנו ואנחנו גם מצפים לילד".
הנישואים בתוספת הילד שבדרך גרמו לג'וש לחשוב שוב על כדורגל מקצועני: "קיבלתי מוטיבציה גדולה לחזור לשחק כדורגל מקצועני. החלטתי שאני עושה הכל על מנת להשיג את מה שאני רוצה בכדורגל. בגלל שלא היתה לי עדיין תעודת זהות ישראלית, לא הייתי יכול להירשם בקבוצה והתאמנתי בכל מיני קבוצות כמו נורדיה ולוד אבל חא הייתי יכול לחתום אצלם. הפסדתי שתי עונות עד שקיבלתי את תעודת הזהות והספקתי לשחק שמונה משחקים בעונה הקודמת בכפר מנדא וזה היה מצויין עבורי כדי לחזור לכושר משחק".
לפני תחילת העונה הנוכחית, חתם השחקן בהפועל אזור מליגה ב' והוא מתרגש מאוד מהחזרה לשחק באופן קבוע: "אני מתרגש מאוד ומצפים לי אתגרים כי אני לא אותו השחקן שהייתי בצ'לסי ובברנטפורט אבל בכל זאת אני חושב שמה שמשפיע על שחקן בסופו של דבר זה המנטליות ואותה אני לא איבדתי ואני מאמין שאחזור לעצמי ואעזור לאזור לעלות לליגה א' כבר העונה. אני רוצה לכבוש כמה שערים שארצה כי אם לא אז אני אתעצבן ואתם לא רוצים שאני אתעצבן (צוחק). אני הולך לשחק בליגה ב' אחרי ששיחקתי ברמות הגבוהות. יש הרבה שוני אבל זה נראה נחמד מאוד הכדורגל בישראל. אני אתרגל ואתן הכל עבור הקבוצה, אני רוצה לשדרג אותה ולכבוש כמה שיותר שערים כך שבהמשך אהיה מסוגל להגיע לליגה יותר גבוהה".
נראה שג'ושוע לא חזר לכדורגל רק כדי להעביר את הזמן ויש לו חלום שהוא רוצה להגשים: "המונדיאל יתקיים בעוד שלוש שנים והחלום הכי גדול שלי וזה יהיה מבורך זה להתחרות על לייצג את ישראל ולהגיע איתה למונדיאל. אני מאמין שהכל אפשרי ואני רוצה לעבוד הכי קשה כדי להשיג את זה ונראה מה העתיד והגורל יביאו לנו".
תגובות
+ הוסף תגובה