הבלם ששיחק בעבר בליגה הלאומית והיה במסיבת הטבע ברעים מספר לראשונה על מה שקרה ואיך חייו ניצלו. בנימין גם שולח דאגה לגבי חברה קרובה שעדיין בגדר חטופה

החיים במדינת ישראל התחלקו מהתקופה שלפני שבוע ימים, לפני הטבח שביצע ארגון החמאס - וגם אחריו. כמעט בכל בית בישראל מתמודדים ושומעים את הרגעים הקשים. גם עולם הכדורגל איבד לא מעט הן בקרב שחקני נוער שהתגייסו בצבא וגם באנשים שהיו בשבת שעבר במסיבה בקיבוץ רעים שהפכה למסיבה הארורה ביותר בישראל מאז ומעולם. אחד השחקנים שאולי מסמלים את האירוע ההזוי שקרה באותה מסיבה הוא השחקן בן בנימין. האחרון היה במסיבה ואומנם ניצל בחיים אבל איבד את רגלו. בעדות ראשונה ולאחר שבוע לא פשוט שעבר עליו הן מבחינה בריאותית והן מבחינה מנטאלית מספר בנימין על מה שאירע באותם בהם רע את המוות מול עיניו.

בנימין אמר ל"דאבל פס": "מספר ימים לפני המסיבה קיבלתי הודעת שחרור ממועדון ספורט קריית ים. ידעתי שבימים האלה אני בלי קבוצה ולכן החלטתי לצאת למסיבה כאשר החברים שלי ובני המשפחה רצו לחגוג לי יום הולדת. אני לא איש של מסיבות אבל זרמתי".

ומה קרה?
"המסיבה התחילה ב-10 בלילה אבל אנחנו הגענו ב-1 וחצי בלילה. הכל היה נהדר עד 6 וחצי בבוקר ואז פתאום שמענו פיצוצים וטילים מעזה. אנשים התחילו להשתגע אבל אנחנו אמרנו נחכה כי בתוך כמה דקות הכל יירגע. אחר כך אנחנו מבינים שזה לא נרגע אלא מתחזק ואז השארנו הכל שם ורצנו מהר לרכבים. ברכב הראשון היו אחי ובת הזוג שלו ועוד חברים ואנחנו היינו באוטו עם חברה שלי ועוד חברה קרובה שעבדה במסיבה ואז רצינו לקחת אותה איתנו באוטו. אחי יצא לפניי ולא עבר דקה כאשר הוא מתקשר לבדוק מה איתנו ואז אנחנו שומעים את החברה שלו צורחת: 'יורים עלינו'. הם אמרו לנו לעשות פארסה למרות שהם עברו את המחבלים וחזרנו אחורה. ראינו שוטר ואולי חייל ונכנסנו למיגונית שהייתה שם בכדי לעבור את הזוועה.



"שלושתינו היינו במיגונית עם עוד 40 איש במקום צפוף כאשר יורד עלינו גשם של טילים. כולנו מתכופפים מהבומים ואז תוך 5 דקות שומעים אנחנו שומעים יריות מחוץ למיגונית כנראה בין המחבלים לשוטר. תוך זמן קצר חוררו לנו את המיגונית שהייתה בלי דלת וכל מי שהיה קרוב לכניסה, ספג. כולם קפצו כמה שיותר אחורה ותוך שתי דקות כאשר כולם עם הפנים למטה אז אני מצליח בקצה העין לראות שזרקו לנו רימונים למיגונית. זה התפוצץ ואי אפשר היה להגיב או לברוח וזה היה בום חזק. כל הזמן הזה אני בשיחות עם אחי ודוד שלי ואחרי הבום הבנו אני והחברה שלי שאיבדנו רגל ולשנינו זאת הייתה רגל ימין. עם כל הכאב אני מנסה להרגיע אותה וצועק לאח שלי שיברחו ולמזלם הם הגיעו למרתף מסוים ביישוב דתי וניצלו. אחרי כמה דקות מישהו יצא מהמיגונית וראה שהמחבלים הלכו והתחילו להוציא אותנו", הוסיף בנימין.

זוכר איך הגעת לבית החולים?
"אני לא זוכר מי הוציא אותי ורק אחר כל קיבלתי סרטון שבו רואים שאני לא מצליח להרים את הראש בגלל הכאבים וכולם דורכים עליי. תבין שאף אחד לא נגע לי ברגל עד שהגענו לבית חולים וזה היה אחרי שעה. בנס החיים שלנו ניצלו. כאשר הוציאו אותי אז שמו אותי על הכביש וראיתי עוד בחורה ששוכבת לצידי ואז בחור מדהים בשם מיכאל שבא ואסף אותנו בדרך והוא למעשה הציל את חיי. הוא לקח אותי מהר לטיפול ראשוני שיעצרו לי את הדם. בהתחלה חשבתי שאספו את החברה שלי לאוטו אבל זאת הייתה בחורה אחרת שלצערי לא שרדה".

ומה עם החברה?
"רק אחרי שיצאתי מהניתוח בבית חולים ממש במקרה ראיתי אותה עוברת עם המיטה שלה ואז נרגעתי והבנתי איזה נס קרה לנו".

מה ההרגשה כיום?
"אני מודה לה' שיצאנו מזה אבל חברה טובה שלנו שהייתה איתנו מהתחלה באוטו ושמה שני גבאי עדיין נעדרת. זה שובר אותי שאף אחד לא יודע מה איתה. זה היה סרט אימה במיגונית שלא רואים בסרטים. מישהו הוציא אותי משם והציל אותי. זהו".