בלעדי. הבלם ששיחק בעבר בליגת העל מספר לראשונה על המשבר האישי החל מהשבת הארורה בביתו בקיבוץ זיקים ועד ההבנה כי לא יחזור לביתו בקרוב

"קשה לי לדבר ואני נמצא בשבר אישי" כך התחיל הבלם, טל מכלוף, את הראיון. מכלוף, 32, תושב הקיבוץ זיקים שנמצא בעוטף עזה והיה חלק מהשבת הארורה שפקדה את מדינת ישראל ב-7 לאוקטובר. במשך שלושה שבועות התקשה מכלוף לדבר וכעת פתח את לבו לראשונה ומספר ממקור ראשון מה עבר עליו באותם רגעים מפחידים וגם כיצד הוא ומשפחתו איבדו את הבית וכנראה לא יוכלו לחזור אליו בקרוב.

מה עבר עלייך באותו לילה ארור?
"עברו עלינו שעות לא פשוטות בכלל, נמצאים בממד מ-6 בבוקר עם שני ילדים. באותם רגעים אנחנו ניזונים מהתקשורת ומהחמ"ל של הקיבוץ בכל מה שקורה בחוץ. זה היה פחד קיומי, עלינו ובעיקר על הילדים, חוסר ודאות מצמרר".

איך אתה ומשפחה מקבלים את המצב?
" אני אשתי מנסים לעכל את המצב, עדיין בסוג של סרט מתמשך. לאט לאט דברים מתחילים לשקוע ולקבל משמעות גדולה וקשה יותר".

איך מנהלים עכשיו את החיים בלי בית?
" לגבי החיים בלי בית, חשוב לי להגיד שאנחנו נמצאים כמו חצי מהקיבוץ שלנו בקיבוץ שדות ים. האנשים פה מדהימים ודואגים לנו מאוד אבל בסופו של יום, הרגשה של פליטים לכל דבר. יום רודף יום בלי תחושת זמן בלי מסגרות ושגרה לילדים. נורא קשה".

בעתיד תחזרו לזיקים?
"זו הנקודה הכואבת ביותר. אתמול בערב התבשרנו שלפחות לחצי שנה, שנה הקרובה לא נוכל לחזור לפה. לא בדיוק ישנתי הלילה, הגרון חנוק מאותו רגע שהבשורה הגיע. זיקים זה הבית שלנו, הקהילה שלנו, ויש לנו חיים כל כך שלמים שם, חברים שלנו וחברים של הילדים. מעבר לזה שאני מפעיל פה חוגי כדורגל וספורט מעל ל-6 שנים וילדי הקיבוץ פה בהרגשתי הם כמו חצי ילדיי, המחשבה הזו שכל זה נעלם ביום, היא מחשבה שאני לא מצליח להכיל כרגע".

בישראל חושבים על חזרה לכדורגל. מה עובר לך בראש?
"לגבי החזרה לכדורגל, כתבתי על זה פוסט נורא מפורט. וזה נושא נורא עמוק בעיניי על הראייה שלנו כאנשי עוטף ועל הראייה של המדינה. לחשוב על חזרה לכדורגל ובמקביל לדעת שאין לי בית לחזור אליו אלה שני דברים שלא יכולים לעלות בקנה אחד. אני אישית לא רואה איך אני חוזר בנקודת זמן הנוכחית לתפקוד ספורטיבי תקין".

מה ייחשב עבורך ניצחון במערכה הזאת?
"אם נאמר את האמת, אני לא יכול לחשוב על מילת ניצחון אחרי מה שאנשים פה במדינה ובעוטף עברו. אני כן יכול לומר, שהניצחון היחידי שאני כן מצליח לראות הוא האיחוד שנוצר בעם שלנו בעקבות המצב. הזמר מוקי כתב משהו יפה השבוע: 'למנהיגים שלנו לא מגיע עם כזה'. יש לנו עם מיוחד וזה הניצחון היחיד כרגע".

מה היית רוצה לאחל למדינה דווקא בימים אלה?
"הייתי רוצה לאחל למדינה שלנו, שנדע להיות מאוחדים ככה לעוד הרבה זמן. שנדע להתעסק במה שחשוב באמת ושנשאיר בצד את שנאת החינם שיצרו הפוליטיקאים ועם ישראל חי".