משחק בליגה א' צפון (אילוסטרציה, דאפר מחאמיד)
מאת: דאפר מחאמיד ואביחי דלאל | 25.02.25 | 17:51
400 שחקנים, עשרות אנשי צוות ומשפחות שלמות נקלעו לתוהו ובוהו: "מכה אנושה" לפרנסה, לחלום ולכבוד המקצועי
המשרדים של ההתאחדות לכדורגל באצטדיון רמת גן משכו אליהם, בימים האחרונים, מבטים רבים מתמיד. ההחלטה חסרת התקדים לפרק את ליגה א' צפון, בעקבות חשדות להטיית משחקים, הייתה רעידת אדמה שהכתה גלים בכל הכדורגל הישראלי. אבל מעבר לכותרות הדרמטיות, להודעות הרשמיות וליציעים הריקים, נמצאים האנשים - כ-400 שחקנים, עשרות אנשי צוות ומשפחות שלמות שנקלעו בבת אחת לתוהו ובוהו של חוסר ודאות כלכלית ומקצועית.
>>> הצטרפו לוואטסאפ של דאבל פס <<<
"קודם כל יש חוסר ודאות מאוד מאוד גדולה", מתאר אליאור סיידר, שחקן הקבוצה מכבי קרית אתא-ביאליק. "שחקנים באמת לא יודעים מה יהיה איתם בעצם. גם האופציה לעבור לקבוצה אחרת מוגבלת, כאילו כל קבוצה יכולה להחתים שני שחקנים בלבד בליגה א' דרום או בליגות ב' וג'. זה אומר שאם כל זה, אם נגיד כל קבוצה באמת תחתים שני שחקנים, יצא מצב שיש פה 400 שחקנים בלי קבוצה".
"מאיפה נביא כסף?"
השאלה הבוערת ביותר עבור השחקנים אינה נוגעת להטיית משחקים או לטוהר הספורט, אלא למציאות היומיומית הפשוטה: כיצד לשלם משכנתא, כיצד לכלכל משפחה, כיצד להמשיך לחיות ללא מקור הפרנסה הזה. עזאת חלאילה, שחקנה של עירוני נשר, מציג את התסכול בבהירות: "הם פגעו לנו בפרנסה, להגיד לך את האמת. יש לנו עוד איזה משכורות שאנחנו צריכים לקבל. מה עושים עם זה? איך נפרנס? יש לנו משפחות, יש לנו בית, יש לנו הוצאות."
סיידר מדגיש נקודה אחרת - את הפער בין שחקנים מפורסמים יותר לבין אלה האנונימיים: "סבבה, בוא נגיד שאליאור סיידר או שחקן אחר שהוא טיפה מוכר ועשה דבר אחד או שניים בכדורגל, יש לו הצעות והוא ימצא קבוצה והוא יחתום בליגה א' או ליגה ב' וירוויח משכורת. אבל מה יעשו השחקנים האחרים? הצעירים, הפחות צעירים, הפחות מוכרים? אלה שנופלים בין הכיסאות."
.jpg)
יוסף טוואבה, שחקן נוסף שנפגע מהחלטת הפירוק, מוסיף נקודת מבט נוספת על הצד הכלכלי: "אני לא בא ממקום שחצני. אם יציעו לי סכום שהוא לא נראה לי לנכון, אני אשב חודשיים-שלושה בבית. אני אחד שמעריך את עצמו," הוא אומר. עבור טוואבה, השאלה אינה רק כמה כסף, אלא גם כבוד מקצועי וההערכה העצמית שלו כשחקן כדורגל.
"החלטה פזיזה ומהירה"
חמדה ג'ברין, שחקן בני מוסמוס, משקף את הקונפליקט המורכב בין הרצון לכדורגל נקי לבין המחיר הכבד שמשלמים אלה שלא היו מעורבים כלל: "וואלה, מה אני אגיד לך, אין על הכדורגל הנקי. אני חושב שהצעד הזה צעד מאוחר, זה היה צריך להיות לפני הרבה שנים, לא עכשיו. ואם כבר, אז לא לפרק את הליגה. למה לפרק את הליגה? יש מלא שחקנים, יש שחקנים מעורבים, יש שחקנים שהם לא."
טוואבה מביע גם הוא ביקורת חריפה על ההחלטה: "אני חושב שההתאחדות קיבלה החלטה פזיזה ומהירה לשלוח 300-400 שחקנים הביתה, לא כולל אנשי צוות. יש אנשים שזה מקור הפרנסה היחידי שלהם וזה פשוט מכה אנושה. אני לא מדבר עליי ספציפית, אני מדבר בכללי. יש לי חברים עם משפחות וילדים שזה פגע בהם קשות."
"קבוצות השקיעו, מה איתן?"
הפגיעה אינה מוגבלת רק לשחקנים. עזאת חלאילה מזכיר את ההשפעה על קבוצות שהשקיעו כספים רבים בשאיפה לעלות לליגה הלאומית: "יש כאלה שמרוויחים, קבוצה שרוצה לרדת ליגה הם מרוויחים, נשארים בליגה וגם חוסכים את המשכורות, אין בעיה. אבל קבוצה כמו קריית ים, מגדל העמק השקיעו, קבוצות שמתחרות על העלייה, לא מסכנים? וואלה מסכנים אחי, כואב לי עליהם."
.jpg)
סיידר מוסיף: "יש קבוצות שהשקיעו כספים ונפגעו ושחקנים שיש להם התחייבויות ומשפחות וילדים. מה הם יעשו? עכשיו חודשיים, מאיפה יביאו כסף? מי ישלם לנו את הכסף הזה, לשחקנים? מי ישלם? מאיפה יביא את הכסף? מה יקרה?"
בין טוהר ספורטיבי לבין ענישה קולקטיבית
למרות הביקורת, השחקנים מכירים בחשיבות של טוהר הספורט. "אני בעד, אנחנו בעד כולנו שהכל יהיה נקי וכמו שצריך," אומר סיידר, ומבטא את הדילמה שבמאבק בשחיתות מול הפגיעה בחפים מפשע. חלאילה מסכים: "תשמע, קודם כל אני רוצה להתחיל משום שחקן בעיה, שיעשו את האמת בליגה הזאת כי נמאס לנו מכל השמועות שאנחנו שומעים, אין בעיה שיעשו סדר, אבל שיהיה צדק. כי הבנתי שיש שחקנים שלא קשורים עם השם שלהם עליו וזה לא מכובד, זה פוגע באנשים, פוגע בפרנסה, במשפחות."
הדילמה הזו מהדהדת בדבריו של ג'ברין: "אין על הכדורגל הנקי," אך הוא מסרב לקבל את הענישה הקולקטיבית. "אם היה איזה מישהו שלא יודע מה, שהוא יקבל את העונש והליגה תמשיך."
למרות המשבר הקשה, יש מי שעדיין לא מוותר על תקווה. טוואבה מסיים בנימה אופטימית, גם אם זהירה: "אני עוד מקווה ומאמין אם מישהו בהתאחדות ירים את הכפפה ויתן הזדמנות לסיים את העונה."
אבל בינתיים, מאות שחקנים מוצאים את עצמם בתוך סערה שאינה באשמתם, מנסים לצלוח את המשבר הכלכלי והמקצועי, ומצפים לפתרונות שייתנו מענה גם לאלה שנפגעו מבלי שהיו מעורבים במעשים לא כשרים. "הם קיבלו את ההחלטה הכי דרמטית בעולם," מסכם חלאילה, "אני לא יודע אם היה משהו אחר שאפשר לעשות, אבל לפי דעתי שכן, יכלו לעשות משהו אחר."
צפו בכתבה בנושא בארץ הכדורגל:
תגובות
+ הוסף תגובה