החלוץ נכנס במחצית השנייה וכבש ארבעה שערים והוביל את גבעת אולגה לניצחון ענק. חסאן: "לקחתי צעד אחורה וכעת אני רוצה לחזור"

הפועל גבעת אולגה זה הדבר החם בליגות הנמוכות והקבוצה רוצה להחזיר את ימיה ולחזור במהרה לליגה א' אך בינתיים היא דורסת את ליגה ג' ועושה זאת בזכות חוליית חוד אדירה שכוללת את סהר אזולאי, אור אילוז, אסי גומה וגל חסאן. האחרון הצטרף לאחרונה וכבר במשחק בשישי כבש ארבעה שערים בתוך מחצית אחת.

ראשית, איך זה לכבוש רביעייה?
"זו הרגשה מטורפת. אחרי תקופה שלא שיחקתי באופן רציף, לבוא ולהבקיע רביעייה זה רגע מיוחד. זה סימן שאני חוזר למקום שאני שייך אליו על המגרש, חד ורעב. הכי חשוב שהתרומה שלי הביאה נקודות לקבוצה, זה מה שחשוב באמת".

 איפה נעלמת בשנה האחרונה?
"לא באמת נעלמתי, פשוט לקחתי צעד קטן אחורה. הייתה תקופה של מילואים, העסק, זוגיות והחיים עצמם. הרגשתי שאני צריך רגע לעצור, לאפס את הראש ולחזור רעב ומפוקס יותר. לפעמים דווקא הפסקה קצרה כזו עושה אותך חזק ובשל יותר מבעבר".

מאיפה הגיע החיבור עם גבעת אולגה?
"האמת שזה בא מהלב. אני גר בשכונת ויצמן, ואבא שלי גדל ואוהב את אולגה מגיל צעיר, אז זה תמיד היה חלק מהסביבה שלי. כשהגיעה ההזדמנות, הייתה לי תחושה טובה מקום שמרגיש כמו בית, עם אנרגיה נכונה ורצון אמיתי לבנות משהו".

איזה מועדון מצאת בגבעת אולגה?
"מצאתי מועדון עם נשמה. אנשים שאכפת להם, חדר הלבשה מגובש, קבוצה שרוצה לנצח כל משחק. זו קבוצה עם זהות אמיתית, עם שחקנים מעולים, זה לא מובן מאליו בליגות הנמוכות, וזה מה שעושה את ההבדל".

המטרה – היא רק עליית ליגה?
"עלייה זו המטרה הברורה,אבל בעיניי זה מעבר לזה. זו הזדמנות להחזיר את אולגה לקדמת הבמה,ולתת לתושבים משהו לשמוח וליהנות ממנו".

 ברמה האישית, כמה שערים תרצה לכבוש העונה?
"אני חלוץ, תמיד חושב על שערים זה הטבע שלי. אני שואף לדו־ספרתי גבוה, אבל יותר חשוב מזה לשמור על עקביות ולעזור לקבוצה לנצח. אם נהיה ממוקדים ונשחק נכון, גם המספרים האישיים יגיעו".

יש עוד מחשבות על ליגות בכירות?
"ברור. כל שחקן ששואף למצוינות רוצה להגיע הכי גבוה שאפשר. אני מאמין שאם אמשיך לעבוד נכון, להתמיד ולהביא מספרים, הדלתות ייפתחו. אבל כרגע אני כל כולי באולגה, זה המקום שלי, זה הבית שלי, ואני יותר מאשמח לעשות את זה כאן עם אולגה".

בדיעבד היית כישרון גדול בנוער. מה לא התחבר או מה ההחלטה הפחות טובה שקיבלת?
"האמת שלא הכל תלוי בשחקן. לפעמים אתה צעיר, מוכשר, אבל חסר את מי שיכוון אותך באמת שינהל, שידריך, שידע לקחת את הכישרון שלך לכיוון הנכון. בדיעבד, זה אולי מה שהיה חסר לי.
והדרך קצת התפזרה. היום, כשאני מסתכל אחורה, אני מבין בדיוק מה לא היה ועכשיו אני במקום בוגר ומנוסה יותר".