המאבק על העלייה פתוח מאי פעם, הפערים בין הקבוצות מצטמצמים, והנתונים האנליטיים חושפים עונה שמטלטלת את כל מה שחשבנו על הלאומית. לחמן מנתח

הליגה הלאומית של העונה הנוכחית מציגה תמונה יוצאת דופן של כדורגל הדוק, בלתי צפוי ומלא תפניות. בניגוד לעונת 2024/25, שבה הקצב הגבוה הכתיב מאבק צמרת ברור כבר לאחר 12 מחזורים, השנה מתברר כי הפערים קטנים יותר, צבירת הנקודות נמוכה יותר, והמתח – גדול מתמיד.

ניתוח מעמיק של מדדי איכות המצבים (xG ו-OxG), לצד בחינה של סגלים, סגנונות משחק, יציבות מקצועית ותנועות בשוק ההעברות, משרטט ליגה שבה הכול פתוח: מהמועמדות לעלייה שמתקשות לייצר מומנטום, דרך העולות החדשות שזעזעו את הטבלה בפתיחה ועד קבוצות התחתית שמגלות שיש להן סיכוי ממשי להיחלץ. זו לא עוד עונה בלאומית – זו עונה שמטלטלת תפיסות, מפרקת היררכיות ומייצרת סיפור חדש בכל מחזור.

שימו לב לשתי טבלאות אדירות שמצורפות, זו שמעידה על איכות המשחק של כל קבוצה בלאומית. נתחיל מהשנייה, שנוגעת במשפט כמעט של כל מאמן בראיון בסיום המשחק לגבי "המצבים שהגענו אליהם". אז קבלו טבלה שמשקפת את מיקום הקבוצות בהתאם למספר ואייכות המצבים שהגיעו אליהם.



הטבלה הראשונה חשובה יותר ומה שקובע בה זה כמה פחות נקודות קבוצה צוברת - זו הטבלה שממקמת כל קבוצה בהתאם לאייכות המצבים שמגיעים מולם (OXG) ומעידה על משחק ההגנה על כל המגרש שמוריד את הנטל רק מחוליית ההגנה.


בעונה בקודמת, עונת 2024/25, לאחר 12 מחזורים, צברה הקבוצה במקום השני, אז הפועל כפר שלם, 29 נק', אחת פחות מהמובילה דאז, הפועל פ"ת, שתיהן עמדו עם תשעה נצחונות ב-12 משחקים. עברה שנה בלאומית ולאחר 12 מחזורים, הקבוצה במקום השני מתייצבת עם 23 נקודות, פער של יותר מ-20% יחסית לעונה שעברה ועם 6 נצחונות מ-12 משחקים, 33% פחות מעונה שעברה. המובילה הנוכחית, מכבי פ"ת צברה 15% נק' פחות מעונה שעברה.

הנתונים הללו מצביעים על מגמה ברורה: צבירת הנקודות נמוכה, הפערים קטנים ובעיקר, כמילות השיר, עבור הקבוצות שהכריזו עלייה ונמצאות בחלק התחתון של הטבלה, בני יהודה, הפועל עכו ומכבי יפו, "הכל פתוח עוד לא מאוחר, מצב הרוח ישתפר מחר". על המתח בלאומית רבות דובר וסופר, אלא שהעונה הזו, שרבים לא ממנה ציפו לגדולות, צופנת בתוכה מתח אדיר וחלון הזדמנויות פתוח לכולן.

בתחתית, אני ממשיך עם התחזית שלי מלפני תחילת העונה, שעפולה וחדרה הן החלשות ביותר ואליהן אני מוסיף את הפועל רעננה. כנגד כל הסיכויים, לעפולה אף יתרון על רעננה, זאת בשל מינוי המאמן האלמוני בעפולה, האוקראיני אלכסנדר גרנובסקי. אם בשדרת הניהול בעפולה, ידעו לא לנהל את גרנובסקי, או לחילופין ידע אלכסנדר להיות חזק ולא לדאוג למישרה, הוא יצליח בגדול ויצעיד את עפולה לחוף מבטחים. אם רעננה תאבד את החלוץ הצעיר יעקובו, זו תהיה מכה קשה. איק סולנה השבדית, ראפיד וינה האוסטרית והפועל ב"ש מעוניינות בחלוץ הנוער מניגריה.

בחזרה לצמרת, היתרון של מכבי פ"ת בולט כמעט בכל נתון אפשרי. הכי הרבה נקודות - 26 (6 יותר מהמקום השלישי), הכי הרבה כיבושים - 29 (7 יותר מהכובשת השנייה בליגה, כפר קאסם ו-13 כיבושים יותר מהמקום השלישי), הכי הרבה נצחונות - 8 והפרש השערים הטוב ביותר +17. נקודת התורפה של השחקנים של אבי לוזון, היא העובדה שהיריבות נמנעות מבניית משחק מאחור (הבילד - אפ המפורסם) ומעדיפות לשחק בכדור ארוך. בכך כל הקו הקדמי של נועם שוהם מתבטל, הכדור נופל על הבלמים בן והבה ומוחמד הינדי והיריבות מתארגנות מאחורי כדור. בכך, הכובש הגדול של הלאומית, חוזה קורטס, הופך לשחקן גב, ללא שטח בעומק ובכך הקולומביאני מאבד את הכוח הגדול שלו, מהירות אדירה לשטח.


ואכן, בשלושת משחקיה האחרונים, ליגה וגביע, מכבי פ"ת כובשת שער בודד ומאז הניצחון הגדול 6-1 על בני יהודה, בארבעת האחרונים כובשת מכבי פ"ת ארבעה שערים, אחד מהם עצמי, של יניב בריק מול עפולה.

קבלו את השליטה הגדולה של מכבי פ"ת העונה הזו בלאומית (הנתונים מעודכנים לטרם המחזור האחרון):
יצירת מצבים (בישול, כיבוש, בעיטה, מסירה לקראת בעיטה):
1. סמואל אווסו (24)
2. ⁠לירן חזן (23)
3. ⁠מתן בית יעקב (16)
4. ⁠ניב יהושוע (15)
4. ⁠אדר רטנר (15)
6. נואף בזיע (14)

מסירות מפתח (שליש ראשון ושליש מרכזי):
1. לירן חזן (13)
1. מתן בית יעקב (13)
3. סמואל אווסו (11)
3. גידי קאניוק (11)
5. ניב יהושוע (10)

מלך השערים:
1.חוזה קורטס (7)


גם שיא שלילי שברו במכבי פ"ת, ספגו 12 פעמים מהם 10 ספגו מחצית שנייה. היו"ר הותיק אבי לוזון דרוך ומוכן לכל שיידרש ורוצה בכל מאודו את חלוץ מכבי יפו גיל יצחק. אלא שהמאמן נועם שוהם לא מאמין בסגנון המשחק של גיל יצחק, אך נכנע ללחץ של לוזון ורק ביקש שיחה אישית מקדימה עם יצחק. ביפו מיהרו להבהיר שהשחרור לא עומד אצלם על הפרק, מה שכנראה הרגיע מעט את נועם שוהם. גיל יצחק נראה העונה מצויין ונמצא בדרך הנכונה להפוך לכובש הגדול בכל הזמנים בליגת המשנה.

ב-16 הכובשים המובילים של הלאומית אין אף נציג לעולה בחדשה, קרית ים. עם כל זאת, הקבוצה של הספונסר נסים ביליה והמנכ"ל האדיר יוסי מלול, פתחה עם שישה נצחונות ותיקו בשבעת המחזורים הראשונים. מאז קרית ים עם ארבעה הפסדים ותיקו בחמישה משחקים והפסד בגביע לקבוצה מליגה א'.


המאמן מאור סיסו, שעלה אחרי עונה בליגה א' ללא הפסד, פתח בסערה את העונה ובשל חוסר הניסיון או "התלהבות יתר", איבד את הראש. כמעט בכל משחק סיסו מחליף שחקנים באיזור דקה 25:
1. במשחק הגביע, הוחלפו אפיק קטן דקה 24 ופאדיל זבידאת דקה 36. כן ערך סיסו חילוף נוסף במחצית.
2. מול חדרה 3 חילופים במחצית.
3. מול כפר קאסם חילוף שני שחקנים במחצית.
4. מול כפר סבא הוחלף פאדיל דקה 27 ועוד שני שחקנים במחצית.
5. מול כפר שלם הוחלף איליה פוטקין דקה 23.
6. מול הרצליה הוחלפו 2 במחצית.
7. מול מודיעין, הוחלף סנקר דקה 33.
8. מול נוף הגליל הוחלף בלה בדקה 30 ועוד שני שחקנים הוחלפו במחצית.
9. בתבוסה ליפו, שחקן אחד הוחלף במהלך המחצית הראשונה ועוד שחקן במחצית.
בתשעה משחקים - 20 שחקנים הוחלפו עד המחצית ובמחצית.

הסיפור המשמעותי מבחינת קרית ים הם שני האדומים לבלם המצוין טיירי אטונגו, שלא הוכן נכון לליגה וספג עד עתה שבעה צהובים בתשעה משחקים. הקמרוני בלם מצויין, מקום 1 מאבקים בהגנה, מקום 4 במאבקי גובה. אטונגו שיחק בעונה שעברה יחד עם חלוץ מכבי חיפה, סטיוארט, ברדניצקי ניש הסרבית.


העולה השנייה, עירוני מודיעין כבשה בכל משחקיה, פרט למחזור הקודם. המפתיעה השנייה היא כפר קאסם, שם צלחו באופן חלק את עזיבתו של אדם האדיה, הרבה בזכות טאלב טאווטחה שהצהיר, שהוא סולד ושונא לשחק עם שלושה בלמים. את השקט התעשייתי ואוירת העבודה הקשה, יש לייחס למנהל המקצועי הותיק, רועי כהן, שנה שלישית בכפר, לפני עונה מלאה בכפר סבא ו-5 שנים בנוף הגליל ובסה"כ 9 עונות ברצף.

היציבות הזו מכבדת את ערך המנהלים המקצועיים והשרדותם, אלו הם השלושה:
1. שי אהרון
2. רועי כהן
3. אלמוג כהן

להלן טבלת המנהלים המקצועיים בלאומית שלא סיימו עונה:
טל בן חיים - מכבי פ"ת
גילי ורמוט - רמת גן
חנן ממן - עפולה
מאור בורג - בני יהודה
אייל ברקוביץ' -רעננה
ירון הוכנבוים - ריינה

מבין חלוצי הלאומית, הקולומביאני וולינגטון, חלוץ הרצליה, מנצח במספר הרב של נצחונות במאבקי גובה (32). הסיפור המדהים הוא שוולינגטון הגיע לישראל בעקבות אחיו, שחקן כדורעף, שהגיע בעונה שעברה לאשדוד והרגיע את האח הכדורגלן בכל מה שקשור בחששות להגיע. הרצליה הרוויחה בגדול. לזכות המאמן אלעד בראון עומדת היציבות בהרכב: בשניים עשרה משחקים, שישה שחקנים פתחו כל המשחקים (שי אייזן, טל בומשטיין, זיו לי, אופק עובדיה, טום טוליץ ואורי צעדון). שניים נוספים פתחו ב-11 משחקים (עלי כיאל ואיילון ירושלמי), רום אליאס פתח בעשרה, וולינגטון בתשעה. סה"כ 10 שחקנים פתחו ברוב המשחקים, מדהים. השינוי הגדול בהרצליה הוא השינוי ההתקפי: מתשעה משחקים אחרונים, בשמונה כובשים 2 למשחק. מתחת לרדאר, להרצליה שחקן מרכז השדה מספר אחד בליגה, טוליץ הקרואטי.


נקודת התורפה שהתגלתה אצל אלעד בראון נעוצה בעובדה שכמאמן אום אל פאחם, הוא לא זיהה את הפונציאל ושחרר מתפקידו את אלכסנדר גרנובסקי האוקראיני, שהיה עוזרו של אלעד.

הסגל של הפועל עכו מרשים ביותר. ארבעה בלמים מצויינים, לואיי, אבבה, מרנשטיין וקואן, הזר שחוזר מפציעה ושיחק בעבר חצי עונה באזרביזאן ולפני במועדון בררה סטרומיקה, מקדוניה הצפונית. שני מגינים, סלאח חוסיין ואשרף רבאח, שכל קבוצה היתה רוצה אותם. הפרידה מקולה וריף מסיקה היתה טעות גדולה, כך אף אמרתי בשבוע שזה קרה. במקומם הגיעו רועי שוקרני ודוניו, אולי שחקנים מוכשרים, אך עם מסיקה וקולה התמהיל, הקומפלקס, החיבור, היה הרבה יותר מתאים.

בראשון לציון התברכו בדוד מרטן המאמן. שתי תגליות שלו, המגן השמאלי שי סבח עם שני כיבושים מרהיבים וגואד קדאח מלך חילוצי הכדור של הליגה, ישחקו בעונה הבאה בליגת העל. סבח נמצא במעקב של עומר בוקסנבוים, מנהלה המקצועי של הפועל ת"א, קדאח מושאל ממכבי נתניה.

בהפועל רמת גן לא התאוששו מעזיבת שלושת שחקני קו שמאל, מור בוסקילה, שגיא דרור ורז נחמיאס. חמיאס הבעלים ינסה להחזיר בינואר את שגיא דרור ולהערכתי יצליח. בבני יהודה ישמחו להפקיד את האגף השמאלי ברגליו של חמזה שיבלי. בשל התקציבים הגבוהים מעיריית רמת גן וגבעתיים, תכנן חמיאס לעלות גם בבוגרים וגם בנוער, אלא שגם בליגה השנייה לנוער הפועל רמת גן רק במקום התשיעי. בשלושת משחקי הבית האחרונים, קבוצת הנוער של ר"ג מפסידה, בנוסף להפסד משפיל 3:0 בהוד השרון. לשם כך הזעיק חמיאס חזרה את הבן האובד תמיר בן עמי, ששימש כעוזר המאמן של אלי לוי בכפר שלם ולפני כן כמנהל מחלקת הנוער בבני יהודה.


מבחינתי הפועל כפר סבא, היא משחקת את הכדורגל המלהיב ביותר. עד המחזור העשירי, הקבוצה של אדם לם סגרה ארבעה משחקים רצופים במאזן שלילי של 7-3. לם טיפל בבעייה ובשלושת המחזורים האחרונים כפר סבא סופגת שער בודד וגם הוא מהנקודה הלבנה, מול כפר שלם. לעידן שום שלישייה קדמית מאוזנת ואטקטיבית. מ-12 כיבושים אחרונים, השלישייה הקדמית כבשה 10 מ-12. קורן 3, אבראמס 3 וסזאר 4.

נחזור לבני יהודה. בעונה שעברה צירף הבעלים אלירן עובד 24 שחקנים חדשים, העונה הם "הצטמצמו" והסתפקו ב-19. בשישה משחקים שחקני בני יהודה כבשו שער שדה אחד וסה"כ 2 שערים, אחד נוסף בפנדל. בשישה משחקים אחרונים יחס השערים השלילי הוא 2-14!

העומס בקישור מפרק את הקבוצה ומבלבל את המאמן: אביחי וואדגה, דולב בלולו, ויקטור סטינה, ארד בר, אליאן רוחנא, עילאי טרוסט, אלעד שחף, גואל אבקה - שמונה שחקנים נאבקים על 3 עמדות. ששת הראשונים משתכרים סכומי עתק של כ-50 אלף דולר צפונה כל אחד. לשם השוואה, שלושת הקשרים של מכבי פ"ת, עידו כהן, ניב יהושע ולירן חזן מרויחים יחד 16,000 ש"ח.


במחזור הקרוב, מצפה לנו מלחמת עולם ספורטיבית בשכונת התקוה. אל המעוז האחרון, האיצטדיון שהיה תקוות אוהדי בני יהודה, מגיעה הפועל נוף הגליל, שאם תנצח בבית הכתום, תוריד את בני יהודה למקום האחרון. תחזרו לטבלאות למעלה ותוכלו להבין מדוע אני עדיין המאמין הגדול שבבני יהודה יוכלו להתאושש ולהצטרף בסיום העונה למכבי פ"ת, גם אם במחזור הבא יפסידו הזהובים בשכונה לנוף הגליל וירדו למקום האחרון.