אין קיצורי דרך, לא בליגה ג' ולא בליגת העל: הזכויות ששחקנים ומאמנים משאירים על הדשא

מדבר. כהן מדבר. כהן
בכדורגל הישראלי השתרשה תפיסה שלפיה חוקי העבודה נעצרים בשערי הליגות הנמוכות, אך המציאות המשפטית הפוכה לחלוטין. מבוררות בזק של שלושה חודשים בהתאחדות ועד עשרות אלפי שקלים שמגיעים לשחקנים רטרואקטיבית - כך תדעו מה מגיע לכם על פי חוק

כשאני נשאל האם קבוצה בליגה ג' חייבת להפריש פנסיה לשחקנים ולמאמנים שלה, אני מודה שאני קצת מגחך. השאלה הזו חוזרת על עצמה שוב ושוב במסדרונות הכדורגל הישראלי והיא משקפת טעות יסודית באופן שבו מועדונים, ולעיתים גם אנשי מקצוע, תופסים את יחסי העבודה בענף.

כדי לעשות סדר אחת ולתמיד, צריך להבין כלל ברזל אחד פשוט וברור: קבוצה בליגה ג', קבוצה בליגה ב', קבוצה בליגה א' וקבוצה בליגת העל - כולן נכנסות תחת קובייה משפטית אחת שנקראת "מעסיקה".

מבחינת דיני העבודה בישראל, אין דבר כזה "ליגה ג'" ואין דבר כזה "ליגה ב'". ברגע שאדם עובד במקום עבודה, זה ממש לא משנה אם הוא מועסק תחת תאגיד גדול או תחת עמותה שמנהלת קבוצה צנועה בליגה נמוכה. ברגע שמתקיימים יחסי עובד-מעסיק, השחקן או המאמן זכאים לכל התנאים הקבועים בחוק - ללא הנחות, ללא עיגולי פינות וללא קיצורי דרך, לא בליגה ג' ולא בליגת העל.

קיבלתם שכר בסיס? אחת התופעות הנפוצות ביותר בכדורגל הישראלי היא ההנחה שאם המועדון שילם לשחקן את משכורתו החודשית, הוא יצא ידי חובתו. בפועל, שכר הבסיס הוא רק חלק מהתמונה. שחקן ששיחק במועדון מעל שנה, גם אם קיבל את שכר הבסיס שלו בזמן ובמלואו אך לא קיבל את הזכויות הסוציאליות והתשלומים הנלווים המגיעים לו על פי דין, צפוי לגלות שמגיעים לו עשרות אלפי שקלים נוספים.

החוק מחייב כל מועדון, בכל ליגה, להעניק לשחקניו ולמאמניו את מלוא מעטפת הזכויות, ובהן הפרשות לפנסיה פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, דמי נסיעות, פיצויי פיטורים ועוד. שחקנים ומאמנים רבים חוששים לתבוע את זכויותיהם מתוך מחשבה שמדובר בהליך משפטי ארוך, מסורבל ויקר שיימשך שנים בבתי הדין לעבודה, אלא שבענף הכדורגל קיים מנגנון ייעודי, יעיל ומהיר במיוחד - הליך בוררות במסגרת ההתאחדות לכדורגל.

הבוררים הדנים בתיקים הללו הם שופטי בית דין לעבודה בדימוס או שופטי בית משפט בדימוס, המכירים היטב הן את דיני העבודה והן את המציאות הייחודית של עולם הספורט. היתרון הגדול של המוסד לבוררות הוא היעילות: לרוב, ההליך כולו מסתיים בתוך כ-3 חודשים בלבד.

יתרה מכך, הפסיקה המרובה שהצטברה בענף בשנים האחרונות משדרת מסר חד-משמעי ופה אחד: לא מפרים חוקים ולא רומסים את זכויות העובדים. מועדונים שמנסים להתנער מחובותיהם באמצעות חוזים יצירתיים, סיכומים בעל פה או טענות לחוסר תקציב, נתקלים פעם אחר פעם בחומה בצורה של פסיקה המחייבת אותם לשלם את מלוא הזכויות, בתוספת ריביות והוצאות משפט.

החוק לצידכם, הפסיקה ברורה והדרך למימוש הזכויות קצרה ונגישה מאי פעם. כל מה שנותר לשחקנים ולמאמנים הוא להכיר בערך של עצמם, לעמוד על זכותם ולא לוותר על הכסף שמגיע להם בדין.

 

תגובות

+ הוסף תגובה

סקר דאבל פס

מי תעפיל לליגה הלאומית מהמחוז הדרומי?