לרגע אין לי ספק כי מדובר במעשים לא רצויים בכל ענף ספורט ובכלל בכל תחום שהוא, וכן גם ברור לי כי האירועים האלימים במגרשי הכדורגל בפרט מתרחשים בכל העולם מאירופה עד דרום אמריקה ודרך אפריקה ובעצם איפה לא.. אך מעל הכול מתחילה לתפוס תאוצה תופעה אחת, הלא היא מפגעי האלימות במפגשי קבוצות ערביות בפרט סביב המלבן הירוק.
בשבת נוכחנו לצפות ב"דרבי המגזר" על טוהרו של תואר מלכת המגזרת בכדורגל, משחק ליגת העל בין איחוד בני סח'נין ומכבי אחי נצרת.
האירועים האלימים שידועים לכולנו הם אלו שהביאו את המשחק לראש מהדורות החדשות וכותרות העיתונים, לא התגליות הספורטיביות וגם לא משחק הכדורגל המשובח.
אירועים אלו מצטרפים לשורה של אירועים דומים בחודשיים האחרונים, כאשר הבולטים ביניהם היו – המפגש לפני שבועיים בין מכבי כפר-קנא ועירוני סעיד אום אלפחם, משחק שגרר לא רק אירועים אלימים בין אוהדים אלא גלש אף לפגיעה במאמן אום אלפחם סמיר עיסא, וכן גם המפגש בחודש שעבר בליגה א' צפון בין מכבי כפר קרע ועירוני אום אלפחם.. והדוגמאות עוד רבות מספור..
כל האירועים הללו מתגמדים כמובן אל מול האירועים סביב משחקן של נבחרות אלג'יר ומצרים במוקדמות גביע העולם, שאף הפכו לדיפלומטיים ומתוקשרים עד כדי סכסוך שנמשך וצפוי להמשך זמן רב תרבותית חברתית ואף כלכלית. כל זה לא מפחית מחומרת האירועים המתרחשים סביב אותם מפגשי "דרבי" כול ערביים המתרחשים בארצנו הקטנטונת.
ואלי הבעייתיות הינה בהגדרתן תקשורתי כמשחקי "דרבי". תיאור זה אין עוררין כי מעלה את סף המתח בין מחנות האוהדים ואת ההסתברות כי אם ישנה אמירה לא מרוסנת של שחקן או בעל תפקיד כזה או אחר תגרום להתלקחות ביציעים. מדוע משחק בין קבוצות ערביות אמור להיות מכונה כ"דרבי" אם הן לא מאותה עיר? מדוע מפגש למשל בין הפועל ערד לעירוני נתיבות לא מכונה "דרבי"? לנו כתקשורת, ישנו חלק בהלהבת הרוחות, החיפוש אחר "ספין" תקשורתי וציטוטים לפעמים לא מבוססים במטרה להרוויח עוד רייטינג או כמה קוראים נוספים.. כל אלו מיכולתם לגרום לאנשי תקשורת לשכוח מהות המקצוע, האתיקה המקצועית והערכים החברתיים.
הדרבי של רהט,דווקא הוא עבר בשלום.(צילום:אנס אבודעבס)
יש אלו שדווקא יאשימו את המשטרה והתמודדותה עם משחקים במגזר הערבי, לבטח בליגות הנמוכות.
כמי שראה מקרוב חלק מההכנות המודיעיניות למפגש דרבי שכזה לאחרונה, אוכל לומר כי הדבר נעשה לפעמים בצורה חובבנית למדי.
אין בידי המידע המלא בכדי לחרוץ גורלות בנוגע לאשמה כזו או אחרת, אך חוששני שבליגות גבוהות יותר ההכנות לא נעשות בכך ששואלים אוהד קבוצה כזו או אחרת "כמה אוהדים נראה לך שיגיעו?". לא רק זאת, אלא גם דרך ההתמודדות של כוח השיטור והסדרנים במגרשים במשחקים מסוג זה צריך להתנהל בדרך אולי קצת שונה.
קטונתי מלהבין בפעילויות ביטחונית, אך לבטח לא הייתי רוצה להתמודד עם גז מדמיע כחלק מחווית הצפייה במשחק כדורגל.
קהל הכדורגל במגזר גם הוא אשם, אולי בעיקר הוא. היסטורית המפגשים האלו בעבר הייתה מאופיינת באחווה, אוירה ספורטיבית ורחוקה מחוליגניות.
אך תרבות התקשורת האלקטרונית וההשתלחויות חסרות הרסן בטוקבקים למיניהם החלו מולידים מיעוט אוהדים שיכולים להגיע למצב בו הם מוציאים את תסכולם על הפסד קבוצתם ברגימת אוטובוס היריבה באבנים, קריאות מגונות וקללות שהן לא פחות חמורות מפגיעות פיזיות באוהדים, הנהלות ואף שחקנים.
לא צריך להיות תמים ולחשוב שמשחקים כאלו הם "עוד משחק". נכון שיש למשחקים כאלו אוירה מיוחדת וססגונית שגם מרכזת יותר צופים, אך אלו צריכים לדעת להפסיד וגם לדעת לשמוח ללא הפגנתיות יתרה.
מדובר כאמור במיעוט, לא רק מיעוט של קבוצות אלא גם מיעוט בתוך קהל האוהדים של אותן קבוצות אשר במשחקיהם התרחשו אירועים אלו.
אך למרבה הצער, מיעוט זה מכוחו לשנות את רוח הדברים. לאחרונה התנהל משחק דרבי בעיר הדרומית רהט ולמרות תחזיות כאלו ואחרות עבר בשלווה, כמו כן גם הדרבי באום אלפחם ועוד רבים ורבים. אך עם זאת, על ההנהלות של בין קבוצותיהם שורר מתח כזה או אחר, נופלת אחריות כבדה בכדי להרגיע את הרוחות בטרם קורים אירועים כאלו ולא לחפש את האשמה מי מביניהן אשמה יותר או פחות.
בהיוודע ההתרחשויות המצערות שהיו השבת נזכרתי ברגע אחד שקרה כשעתיים לפני אותו משחק מדובר. כחלק מתוכנית הספורט הקבועה ברדיו קול ישראל בערבית "מלאעב ואהדאף" (מגרשים ושערים) עלה לשידור אוהד כדורגל המגיע למגרשים על כיסא גלגלים.
מטרת הראיון עימו הייתה על התנאים להם זוכים האוהדים בעלי נכות והקשים בהם נתקלים בכניסה למגרשי הכדורגל במגזר הערבי. אותו אוהד הזכיר כחלק מאותן סיבות שהוא לא מתכוון להגיע למגרש בשבת את כך שהוא לא מעוניין להיות עד להתפרעויות שיהיו ושאין ברצונו לשמוע את הקללות בין האחים הערביים.
כמה מצער שאותו נער קרא את הכתובת שהיתה על הקיר בעוד כל הגורמים לדבר לא השכילו לעשות זאת.
לסיום אזכיר לכל הנוגעים בדבר מעל בימה זו, כדורגל הוא גם בידור, אל לשכוח כי מדובר בסופו של דבר בספורט. וכחלק מספורט תחרותי ישנו לצד המנצח גם מפסיד. אז אולי יפסיק כל גורם להאשים את משנהו, ויחתור לשיפור המצב הקיים בבועה שלו
תגובות
+ הוסף תגובה